פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
717/15
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופטת ע' ברון
המערערת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 15.12.2014 בתיק
פח
019118-01-13 שניתן על-ידי כבוד
השופטים ס/נ מ' פינקלשטיין, ל' ברודי ו-ר' אמיר
תאריך הישיבה:
כ' בחשון התשע"ו
(02.11.2015)
בשם המערערת:
עו"ד דפנה שמול
בשם המשיב:
עו"ד רועי לנג
פסק-דין
המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:
המשיב הורשע לפי הודאתו (לאחר שמיעת הוכחות חלקית) בעבירות של מעשים מגונים כנגד שתי אחיותיו בהיותן קטינות, אשר בוצעו בחלקן בהיותו קטין ובחלקן לאחר שהיה בגיר. הוא נדון לארבע שנות מאסר וכן למאסרים על תנאי ופיצוי למתלוננות. המדינה מערערת על קולת העונש, באשר למתחמי הענישה שנקבעו, ובאשר למתן משקל מופרז לנימוקים לקולה (הודיה, גיל צעיר ועבר נקי), וכן נוכח תסקיר נפגעות העבירה. כן נטען כי נוכה מעצר שכבר נוכה בתיק אחר, בו נדון המשיב בטרם נגזר דינו בתיק דנא (סך כחמישה חודשים ומחצה, מיום 3.6.14 עד 18.11.14). המשיב טוען כי גזר הדין קמא מאוזן ותואם פסיקה; פיצוי טרם שולם בשל – כנטען – חסרון כיס.
לא בלי התלבטות החלטנו להיעתר לערעור רק במובן של הוספת התקופה במעצר שנוכתה ושנמנתה מעלה, אף שנושא זה לא הועלה משום מה בבית המשפט קמא. יתכן שאילו ישבנו בדין היינו מחמירים במידה מסוימת עם המשיב, אך במכלול וגם כיון שנושא המעצר לא הועלה בבית המשפט קמא, החלטנו שלא להתערב מעבר לאמור. בא כוח המשיב הצהיר כי יפעל כדי שנושא יכולת המשיב באשר לפיצוי תיבדק, באמצעות המרכז לגביית קנסות, ורשמנו זאת לפנינו. על הדבר להיעשות בהקדם. הערעור מתקבל איפוא באשר לתוספת תקופת המעצר שנוכתה, בתאריכים הנזכרים.
ניתן היום, כ' בחשון התשע"ו (2.11.2015).
המשנה לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת