ע"פ 717/99 פלוני נ. מדינת ישראל

המערער תושב התחום בשליטת הרשות הפלסטינית, הורשע על פי הודאתו בשהייה בלתי חוקית ובשוד בנסיבות חמורות, יחד עם אחר. בית המשפט גזר עליו עונש מאסר של 60 חודשים מתוכם 40 חודשים לריצוי בפועל ומאסר על תנאי.

הסניגור המלומד המכוון את הערעור כנגד חומרת העונש, טען כל שניתן לטעון למערער. הוא הדגיש כי המערער היה קטין (קרוב לגיל 18) וכי זו עבירה ראשונה שבצע וכי התסקיר הוא חיובו בעיקרו אם כי ללא המלצה טיפולית. כן הדגיש הוא את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המערער. לטענתו, רמת הענישה בנסיבות כאלה, לצעירים בגיל זה, נמוכה יותר.

אין בידינו לקבל טיעון זה. המערער נכנס לישראל שלא כדין וחבר לאחר, גם אם נגרר אחריו, כדי לבצע פשע בו היה הוא פעיל ביותר. על פי עובדות כתב האישום בהן הודה המערער, איים הוא יחד עם האחר, עם מברגים בידיהם, על נהג המונית, הקורבן, כי ירד מהרכב ואם לא, יהרגוהו. הוא אף הגדיל עשות בכך שחנק את המתלונן בצווארו בחוזקה תוך שהוא ממשיך לאיים עליו ואף תפס - יחד עם האחר - בנהג ודחפו לעבר הכביש. כל זאת ככל הנראה, כדי לגנוב את הרכב אותו אכן גנבו, כשנעצרו על-ידי המשטרה, במרדף, בעודם ברכב. אלימות חמורה ונפשעת כזו אינה ראויה ליחס סלחני ואלמלא גילו הצעיר של המערער ראוי היה להשית עליו עונש חמור בהרבה.

אשר על כן, אנו דוחים את הערעור.