ע"פ 7175/21 דגסו דב אווקה נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטתו של בית המשפט לתעבורה בנצרת ( השופט ר' עומרי ) מיום 14.10.2021 בתת"ע 12715-01-20 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער .

1.

עניינו של ההליך נושא הערעור דנן בכתב אישום שהוגש נגד המערער בגין עבירת תעבורה. המערער כפר בעובדות ובאשמה ומשכך הורה המותב ביום 24.2.2021 על קביעת דיון הוכחות בהליך. הדיון נקבע ליום 14.10.2021, ובבוקר הדיון הגיש המערער בקשה לפסילת המותב וכן "להוספת ב"כ [המערער] לרשימת הימנעויות" (כך במקור). בבקשה נטען בתמצית כי בא-כוח המערער "העלה טענות ותלונה" נגד אחיו של המותב, וכי מן הראוי שהמותב יפסול עצמו מלדון בהליך ויצרף את בא-כוח המערער לרשימת המניעויות שלו. במהלך הדיון ביום 14.10.2021 הוסיף בא-כוח המערער והבהיר כי בעת שעבר על התיק ערב הדיון, "אז ירד לי האסימון שייתכן ובית המשפט מנוע מלדון בתיק הזה", וכי "לא הייתה תשומת לב לפני כן". באת-כוח המשיבה, מצדה, התנגדה לבקשת המערער והדגישה כי זהותו של המותב הייתה ידועה למערער בעת שכפר בעובדות כתב האישום.

2.

בית המשפט קמא דחה את הבקשה לפסילתו על אתר. המותב הסביר כי אחיו משמש כמנכ"ל לשכת עורכי הדין במחוז צפון; כי טרם הגשת בקשת הפסלות לא הייתה למותב "כל ידיעה" על התלונה שהגיש בא-כוח המערער; וכי אין לו "כל קשר" למחלוקת שבין אחיו ובין בא-כוח המערער. נוכח זאת קבע המותב כי לא מתקיים בענייננו חשש ממשי למשוא פנים או חשש לפגיעה במראית פני הצדק, וכי אין הצדקה לפסילתו מלדון בהליך.

להשלמת התמונה יצוין כי לאחר שהוקראה ההחלטה, הוסיף בא-כוח המערער וטען "כשהייתי עם חברתי [באת-כוח המשיבה] בחוץ והוצעה ההצעה להסדר אמרה לי חברתי שאין לה התנגדות שמותב אחר יאשר את ההסדר". באת-כוח המשיבה ציינה בתגובה כי לא הסכימה להעברת ההליך למותב אחר "אלא אם היינו מגיעים להסדר בתיק".

3.

מכאן הערעור דנן, שבו חוזר המערער על הטענות שהעלה בפני בית המשפט קמא ומדגיש כי המשיבה בעצמה לא התנגדה להעברת ההליך למותב אחר, ככל שאותו מותב "יאשר הסדר דיוני בין הצדדים". לעמדת המערער, הנסיבות שפורטו בבקשת הפסלות עלולות להעמיס על המותב "מטען עובדתי או רגשי" אשר יקשה עליו לטפל בהליך באופן אובייקטיבי, ומשכך קמה הצדקה לפסול אותו מלדון בהליך – ולו מטעמים של מראית פני הצדק.

4.

דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט הוא זה המעוגן בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות המעידות על חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא מצאתי כי חשש כאמור עולה מנסיבות המקרה שלפניי. בעבר נפסק לא אחת כי הגשת תלונה נגד המותב על ידי בעל דין או בא-כוחו, אין בה כשלעצמה כדי להקים עילת פסלות (ע"פ 9135/20 כחלון נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (30.12.2020); כן ראו נסיבות העניין בע"א 4719/19 פלונית נ' פלוני (21.8.2019)) – והדבר נכון מקל וחומר במצב שבו בא-כוחו של בעל דין הגיש תלונה נגד אחיו של המותב . משלא עלה בידי המערער להצביע על נסיבות המצדיקות סטייה מן הכלל האמור, ובהינתן הבהרתו של המותב כי לא ידע על הסכסוך בין אחיו ובין בא-כוח המערער וכי הוא אינו קשור לסכסוך זה – לא שוכנעתי כי מתעורר בענייננו חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב, או כי יש מקום להורות על פסילתו מטעמים של מראית פני הצדק.

5.

אשר על כן, הערעור נדחה.