ע"פ 7177/20 ג'יהאד כנעאן נ. מדינת ישראל

1.

המערער יצא מפתח ביתו של שכנו, הוציא אקדח, הכניס לתוכו מחסנית טעונה, דרך את האקדח, וכעבור מספר דקות פרק את האקדח והעביר אותו לנאשם 2 בכתב האישום. בגין כך הורשע המערער, על פי הודאתו, בעבירה של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

בגזר דינו בית המשפט קמא השית על המערער, בין היתר, מאסר בפועל של 24 חודשים.

על חומרת העונש נסוב הערעור שלפנינו. המערער טען כי העונש אינו עומד בהלימה לעבירה ולמעשה העבירה, שמסתכם אך במספר דקות של החזקת נשק.

2.

נקודת המוצא היא, שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בחומרת העונש. לכך יש להוסיף כי ענייננו בעבירת נשק. המגמה בפסיקה היא להחמיר בעבירות נשק, ואין צורך להרחיב בדיבור על התופעה הנפוצה במחוזותינו, לצערנו, של שימוש בנשק חם, ונציין כי בסמוך לביצוע העבירה על ידי המערער הוזעקה המשטרה למקום בשל תגרה בשכונת המגורים של המערער (אין טענה כי המערער נטל חלק בתגרה). ולבסוף, נציין כי למערער שלפנינו שלוש הרשעות קודמות, שהאחרונה שבהן היא משנת 2016 בגין נשיאת נשק חם, עבירה שבגינה נדון ל-13 חודשי מאסר בפועל. מי שנכווה ברותחין, בוודאי צריך להישמר ולא להסתבך שוב באותה עבירה.

הנה כי כן, נקודת המוצא היא גם נקודת הסיום.

3.

בא כוחו של המערער הצביע על כך שמרשו משתף פעולה עם גורמי הטיפול בכלא. יש אכן לברך על כך ואנו מעודדים אותו להמשיך וללכת בדרך זו, אך אין בכך כדי להשפיע על הענישה.

4.

אשר על כן, הערעור נדחה.