ע"פ 7179/04 מישל לוי נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בשעת לילה מאוחרת של אחד מימיו של חודש יולי 2002, התפתח ויכוח בין המערער למתלונן על רקע של מה בכך, ועד מהרה לבש האירוע אופי אלים כאשר המערער ואחרים שהיו עמו שלפו סכינים ותקפו את המתלונן וחבריו. על פי הנטען בכתב האישום, דקר המערער 3 מיריביו ואלו נזקקו לטיפול רפואי.

בפני בית המשפט המחוזי הציגו הצדדים הסכם טיעון, במסגרתו הודה המערער בעובדות אשר יוחסו לו, והמדינה עתרה לעונש מאסר של שנתיים, בעוד שבאת-כוחו של המערער ביקשה להימנע כליל ממאסר שולחה. לאחר שהונח בפניו תסקיר של שירות המבחן, גזר בית משפט קמא למערער שנת מאסר ושנה מאסר על-תנאי.

המערער, באמצעות באת-כוחו המלומדת, עו"ד ת' אולמן, ביקשנו להקל בעונשו, אולם לא מצאנו כי הוכחה עילה לכך. המערער חטא באלימות קשה שרק בדרך נס לא הסתיימה בתוצאה חמורה פי כמה. מי שנוהג כך מעיד על הסכנה הגלומה בו, ומכאן הצורך להגיב על מעשיו בענישה אשר תכלול גם רכיב של מאסר בפועל. מכאן דעתנו כי בעונש שהושת על המערער אין פן כלשהו של חומרה, אדרבא, יש רגליים לסברה שהוא מתון.

הערעור נדחה.

המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה ביום א' בכסלו תשס"ה (14.11.2004), עד לשעה 1100. הערבויות שניתנו בשעתו לצורך השחרור יעמדו בעינן עד להתייצבות המערער לשאת בעונש.