פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 7191/13 פלוני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ענישה של קטין בשלהי קטינותו בעבירות גניבת רכבערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי בעבירות גניבת רכב

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער, שחטא בעבירות גניבת רכב בשלהי קטינותו וכבר נלכד בעבר, ערער על עונשו של 48 חודשי מאסר בטענה כי הקטינות לא הובאה דיה בחשבון לעומת השותפים הבגירים. בית המשפט קבע כי רכיב הקטינות ראוי להתייחסות מוגבלת נוכח תחכום העבירות וריבויין, והפחית את המאסר ל-45 חודשים כדי לעודד את המערער בהליך הטיפולי. המאסר על תנאי נותר על כנו.

העובדות

המערער חטא בעבירות גניבת רכב בשלהי קטינותו, וכבר נלכד בעבר בעבירות דומות. הוא נדון ל-48 חודשי מאסר, בעוד שותפו הבגיר והבכיר נדון ל-50 חודשים ושותף אחר ל-42 חודשים. שירות המבחן המליץ על טיפול במאסר, והתהליך מתקדם באטיות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להביא בחשבון בצורה מספקת את עובדת הקטינות של המערער בשלהי קטינותו בקביעת העונש ביחס לשותפים הבגירים?
  2. 2.האם יש להפחית את עונש המאסר בנסיבות של שיקום בתהליך טיפולי ורקע משפחתי קשה?

הלכות

  1. 1

    רכיב הקטינות ראוי להתייחסות מוגבלת בלבד בשל תחכום העבירות וריבויין.

    ״רכיב הקטינות ראוי במקרה זה להתיחסות מוגבלת בלבד, נוכח תחכום העבירות וריבוין״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הקלה בעונש המאסר מטעמי עידוד המערער להמשיך בהליך הטיפולי במאסר.

    ״אך מתוך רצון לעודד את המערער במאסרו אנו מעמידים את עונשו על 45 במקום 48 חודשי מאסר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • גניבת רכב
  • קטינות
  • שותפים
  • שירות המבחן
  • טיפול במאסר
  • מאסר על תנאי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

7191/13

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט צ' זילברטל

המערער:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על פסק דינו של בית המשפט

המחוזי מרכז (השופטת ו' מרוז) מיום 15.9.13 בת"פ

44920-10-12

תאריך הישיבה:

ה' בתמוז התשע"ד (3.7.14)

בשם המערער:

עו"ד פאדי חמדאן

בשם המשיבה:

עו"ד יעל שרף

בשם שירות המבחן לנוער:

עו"ס שלומית מרדר

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

עסקינן במי שבשלהי קטינותו חטא בעבירות גניבת רכב, וכבר נלכד בשכמותן בעבר, בטרם תיק זה. הוא נדון ל-48 חודשי מאסר לעומת 50 שהושתו על שותפו הבגיר והבכיר (אמנם ללא תיק נוסף כמערער), ו-42 שהושתו על שותף אחר שחטא בפחות מקרים. הערעור נסב בעיקר על הטענה שהקטינות לא הובאה דיה בחשבון ביחס לשותפים הבגירים, והמערער נענש בעצם כבגיר. שירות המבחן מצביע על צורך בטיפול במאסר, בו כבר החל המערער והתהליך מתקדם באטיות ובהדרגה. למערער רקע משפחתי קשה, ונטען כי לא ראה את בנו התינוק שהוא בן 9 חודשים, בשל עוני. רכיב הקטינות ראוי במקרה זה להתיחסות מוגבלת בלבד, נוכח תחכום העבירות וריבוין, אך מתוך רצון לעודד את המערער במאסרו אנו מעמידים את עונשו על 45 במקום 48 חודשי מאסר. המאסר על תנאי בעינו. ההליך הטיפולי חשוב שיקודם. ולבסוף, שירות בתי הסוהר מתבקש לבדוק עם לשכת הרווחה במקום מגורי המערער (תל שבע) את האפשרות לסייע לביקור רעייתו ובנו, שכנטען כאמור לא נעשה בשל חסרון כיס.

ניתן היום, ה' בתמוז התשע"ד (3.7.2014).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1רכיב הקטינות ראוי להתייחסות מוגבלת בלבד בשל תחכום העבירות וריבויין.
  2. 2הקלה בעונש המאסר מטעמי עידוד המערער להמשיך בהליך הטיפולי במאסר.