החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 725/16 מחמד (אבו סובחי) אזברגה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע עונש מאסרערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לעכב ביצוע עונש מאסר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קבע כי משדחה את בקשת רשות הערעור, לא היה לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בבקשה נוספת לעיכוב ביצוע עונש המאסר, ולכן הערעור על החלטתו נמחק. נדחתה גם הבקשה לעיכוב נוסף של העונש. בא-כוח המערער חויב בהוצאות אישיות בשל התנהלות נחזית כחסרת תום-לב.

העובדות

המערער נדון לעונש מאסר בפועל, וביקש עיכוב ביצועו. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור ועיכב את ביצוע העונש לחודשיים בלבד. לאחר מכן הגיש בא-כוח המערער בקשה נוספת לעיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי, שנדחתה, ונסב הערעור הנוכחי על החלטה זו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם בית המשפט המחוזי מוסמך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר לאחר שבית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור בעניינו של המערער?
  2. 2.האם יש לעכב פעם נוספת את ביצוע עונש המאסר שהושת על המערער?

הלכות

  1. 1

    כאשר בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור, אין לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בבקשה נוספת לעיכוב ביצוע העונש, ולכן אין צורך לדון בערעור על החלטתו.

    ״מאחר שכאמור, בית המשפט המחוזי לא היה מוסמך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע, אין צורך לקיים דיון בערעור זה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • עונש מאסר
  • רשות ערעור
  • בית המשפט המחוזי
  • תום-לב
  • הוצאות אישיות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"פ

725/16

לפני:

כבוד השופט א' שהם

המערער:

מחמד (אבו סובחי) אזברגה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על החלטתו של

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 25.1.2016, בעפ"ת 18357-04-15, שניתנה

על-ידי כב' השופטת הבכירה נ' אהד

בשם המערער: עו"ד

דוד גולן

החלטה

ביום 2.12.2015, דחיתי את בקשתו של המערער למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת הבכירה נ' אהד ) , בעפ"ת 18357-04-15, מיום 18.10.2015 (רע"פ 7957/15). באותן הנסיבות קבעתי, כי המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר בפועל שהושת עליו, ביום 15.12.2015.

ביום 30.11.2015, הגיש המערער לבית המשפט המחוזי

בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת עליו. ביום 3.12.2015, דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו זו של המערער. ביום 6.12.2015, הגיש המערער לבית משפט זה ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי, שלא לעכב את ביצוע העונש. בהחלטתי מאותו יום, ציינתי כדלקמן:

"מעיון בהודעת הערעור שלפניי על נספחיה, מתעורר חשד, כי המערער פעל, לכאורה, שלא בתום-לב, בעת שהגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת עליו, חלף הגשת בקשה כזו לבית משפט זה. וזאת, בד בבד עם הגשת הבקשה לרשות ערעור בעניינו של המערער, או לאחר דחייתה (רע"פ 7957/15). עוד מסתבר, כי המערער לא ציין בבקשתו לבית המשפט המחוזי, כמו גם בהודעת הערעור, כי הבקשה לרשות ערעור נדחתה, בהחלטתי, מיום 2.12.2015."

עקב כך, הוריתי למערער להבהיר את פשר התנהלותו, כאמור לעיל. המערער הגיש הודעת הבהרה לבית משפט זה, בה טען כי לא נפלה טעות בהתנהלותו, וגם אם כן, הרי שהיא נעשתה בתום-לב . לגופו של עניין, החלטתי, לא בלי היסוס, כי יש מקום להורות על עיכוב ביצועו של עונש המאסר, לתקופה בת חודשיים ימים, ממועד הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע העונש לבית המשפט המחוזי.

ביום 21.1.2016, למרבה הפליאה, שב המערער והגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע נוסף של עונש המאסר. בא-כוחו של המערער, עו"ד דוד גולן, הגיש, אפוא, את הבקשה האמורה לבית המשפט המחוזי, ביודעו כי ערכאה זו אינה מוסמכת לדון בבקשה, כפי שהובהר בהחלטתי, מיום 6.12.2015. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו זו של המערער, והלה הגיש ערעור על החלטה זו, הוא הערעור שלפניי. מאחר שכאמור, בית המשפט המחוזי לא היה מוסמך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע, אין צורך לקיים דיון בערעור זה.

לגופו של עניין, אינני רואה מקום לעכב, פעם נוספת, את עונשו של המערער. כפי שקבעתי בהחלטתי, מיום 16.12.2015, המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר בבית סוהר הדרים, ביום 31.1.2016, עד השעה 09:00, או על-פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות ועותק מהחלטה זו. על המערער לתאם את כניסתו למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336 .

בשל התנהלותו הבלתי תקינה והנחזית כחסרת תום-לב של בא-כוחו של המערער, הוא יחוייב בהוצאות אישיות לאוצר המדינה בסך 2,500 ₪.

ניתנה היום, י"ז

בשבט התשע"ו (27.1.2016).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • מ"ח 1340/16אזברגה מוחמד נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1כאשר בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור, אין לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בבקשה נוספת לעיכוב ביצוע העונש, ולכן אין צורך לדון בערעור על החלטתו.