ע"פ 7252/18 אופיר ברנס נ. מדינת ישראל

השופט נ' הנדל:

במקרה המיוחד שלפנינו יש כמה נסיבות חריגות שיש להעניק להן משקל במסגרת התוצאה, ובין היתר: התנאים הכספיים שנקבעו בהסדר הטיעון – בגובה של כשני מליוני שקלים – ועמידת המערער בהסכם זה; גובה עונש המאסר שלו הסכימה המדינה לטעון ביחס למערער; אורך תקופת המאסר בפועל ודרך ריצויה שנגזרו על נאשמת אחרת בתיק; אורך התקופה הקצר שבו המערער היה מעורב בסיפור המעשה, והנתון בולט ביחס לנאשמת אחרת; התפתחות חקיקתית ביחס לאורך תקופת המאסר שניתן לרצות בעבודות שירות, התפתחות אשר התרחשה לאחר מתן גזר הדין; והיעדר התייחסותו של בית המשפט המחוזי לאפשרות של ריצוי עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, בהתאם לתקופת המאסר שאפשרה זאת במועד גזר הדין. בראי כל אלה, יש מקום לאפשר למערער לרצות את העונש שנגזר עליו במסגרת של עבודות שירות.

יתכן מאוד שאלמלא קיומו של אחד המרכיבים שצוינו לעיל היה מקום לדחות את הערעור. ברם, היות שזה המצב, על בית המשפט להתייחס לדרך התנהלות התיק הקונקרטי, ההסדרים אליהם הגיעו הצדדים ועקרון אחידות הענישה. זאת, אף על פי שנכון כי מעשי המערער חמורים יותר מאלה של הנאשמת האחרת. נקודה זו באה לידי ביטוי בתקופת המאסר הארוכה יותר שנגזרה על המערער.

סוף דבר, הערעור מתקבל באופן שעונש המאסר בפועל לתקופה של תשעה חודשים שנגזר על המערער ירוצה בדרך של עבודות שירות. ריצוי עונש המאסר בפועל בעבודות שירות יחל ביום 1.9.2019, בכפוף לקביעה של מועד אחר בסמוך לכך על ידי הממונה. יתר העונשים וההוראות יעמדו בתוקף.

המזכירות תעדכן את הממונה על עבודות שירות בדבר תוכן החלטה זו.