ע"פ 7266/05 פלוני נ. מדינת ישראל

1.המבקש הורשע על פי הודאתו בבית המשפט המחוזי בחיפה בתיק פ.ח. 001/03 בביצוע עבירות של מעשי סדום, מעשים מגונים, מעשה מגונה בנסיבות מחמירות, גרם מעשים מגונים, מעשה מגונה בפומבי וגרם מעשה סדום בקטינים שטרם מלאו להם 14 שנים.

2.בית-המשפט המחוזי בחיפה גזר על המבקש עונש של 4 שנות מאסר, מתוכן שנתיים וחצי מאסר לריצוי בפועל והיתרה על תנאי.

3.על גזר-הדין של בית-המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית-משפט זה ובמסגרתו הוגשה הבקשה שבפני לעיכוב ביצוע גזר-הדין עד למתן פסק דין בערעור.

4.בא-כוח המבקש טוען, כי בעת ביצוע העבירות היה המבקש קטין כבן 16 והוא שוחרר למעצר בית, בו הוא שוהה עד היום. לטענתו, מאז הוא התייצב לכל הדיונים בבית-המשפט במועדם. עוד לטענתו, נסיבות ביצוע העבירות אינן מצביעות על מסוכנות לשלום הציבור באם יעוכב ביצוע גזר הדין.

בא-כוח המשיבה מתנגדת לבקשה ומבקשת לדחותה.

5.דין הבקשה להידחות.

כלל הוא, כי נאשם אשר נגזר עליו עונש של מאסר בפועל חייב בריצוי עונש זה מייד לאחר מתן גזר הדין. עקרון זה בסיסו בהנחה, כי אכיפה ראויה ואפקטיבית של החוק מחייבת סמיכות זמנים הגיונית בין שלב מתן העונש לשלב בו מתחיל ריצוי עונש זה. עיכוב ביצוע עונש מאסר יינתן רק במקרים מיוחדים אשר יתקיימו בהם נסיבות מיוחדות, אשר משקלן עולה על זה של משקל האינטרס הציבורי המתבטא באכיפה מיידית של הענישה. על נסיבות ייחודיות אלו, אשר מצדיקות חריגה מן הכלל ראו בע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , תק-על 2000(2), 1640.

6.במקרה זה, לא מצאתי נסיבות מיוחדות שכאלה, אשר יצדיקו סטייה מן הכלל האמור לעיל. לא שוכנעתי, כי בנסיבות ענייננו נסוג האינטרס הציבורי אשר מתבטא בביצוע מיידי של עונש המאסר מפני אינטרסים ושיקולים אחרים הקשורים בסוגיה. חומרתן של העבירות בהן הורשע המבקש, הינה גבוהה. כמו-כן, אציין, כי העונש אשר הוטל על המבקש אינו חריג ביחס לנסיבות העבירות ואופיין.

7.לאור הדברים האמורים, הבקשה נדחית.

על המבקש להתייצב ביום 28.8.05 לא יאוחר מהשעה 10:00 בבית-המשפט המחוזי בחיפה לשם תחילת ריצוי עונשו.