פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
7281/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט
י' דנציגר
המערערת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
יוסף סאלם
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בחיפה מיום 19.9.2010 ב-ת"פ 4294-01-09 שניתן על ידי כבוד השופטת צ'
קינן
תאריך הישיבה:
י"ט באדר א' התשע"א
(23.2.2011)
בשם המערערת:
עו"ד עדי מנחם
בשם המשיב:
בשם שירות המבחן למבוגרים:
מתורגמן:
עו"ד איברהים כנעאנה
גב' ברכה וייס
מר איברהים הינדי
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בתאריך 27.12.08, עם תחילתו של מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, התרחשו הפגנות והפרות סדר במקומות שונים, ובין היתר, בסמוך לכביש המחבר את דיר חנא לעראבה. בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה נטען, כי המשיב נמנה על קבוצה שהניחה על הכביש צמיגים בוערים וסלעים, ובהמשך החלה ליידות אבנים לעבר רכבים חולפים.
המשיב הודה בעובדות האמורות, ובעקבות כך הורשע בעבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(1)+(3) לחוק העונשין. בהמשך, נדון המשיב ל-6 חודשי מאסר על דרך של עבודות שירות ו-8 חודשים מאסר על-תנאי.
בערעור שבפנינו טוענת המדינה כי העונש נוטה לקולא, בין היתר, הואיל וחלק מנימוקיו של גזר הדין אינם עומדים במבחן הביקורת. אנו סבורים כי טיעון זה בדין יסודו, ולהלן נבהיר את דברינו:
א.בית המשפט המחוזי זקף בגזר-הדין לזכות המשיב את הודאתו בהזדמנות ראשונה. ברם, בהודעה ראשונה שמסר הוא הכחיש את מעורבותו בהתפרעות, ואף שבהמשך נרשמו מפיו הודעות בהן הודה חלקית במה שיוחס לו, הוא חזר והכחיש זאת בהודעה אותה מסר ביום 4.1.09. אותה גישה של ספק-הודאה ספק-כפירה, נמשכה גם במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי. בתאריך 10.11.09 החלה להישמע פרשת התביעה, ובשלב כלשהו הודה המשיב והורשע. אולם, משהוגש תסקיר מבחן התברר כי המשיב מתכחש למעשים שיוחסו לו, ועל כן נעתר בית המשפט לבקשת הסנגור והתיר למשיב לחזור בו מהודאתו. רק ביום 13.7.10, ולאחר שהסתיימה פרשת התביעה, חזר המשיב והודה והורשע על פי הודאתו. אנו סבורים כי התנהלות זו של המשיב אינה מעידה על הודאה כנה והפנמה של חומרת המעשים.
ב.בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע, כי המשיב לא פעל על רקע של מודעות אידיאולוגית, והרי עיון בעובדותיו של כתב האישום אשר שימשו בסיס להרשעה, די ללמד כי גם ממצא זה אינו מדויק.
הנה כי כן, בפנינו מקרה נוסף של חסימת כביש ויידוי אבנים לעבר רכבים, והרי ניסיון העבר מלמד כי במעשים מסוג זה כרוכה סכנה רבה, ולעתים אף קטלנית. אכן, המשיב הנו אדם צעיר (יליד שנת 1989), אולם בעת המעשה היה בוגר דיו כדי להבין את הפסול שבמעשיו והנזק העלול להיות כרוך בהם. נוכח כל אלה, והעובדה שידוי אבנים לעבר רכבים היא תופעה נפוצה, אנו סבורים כי העונש שהושת על המשיב היה חייב לכלול רכיב של מאסר מאחורי סורג ובריח. לפיכך, אנו מקבלים את הערעור ומעמידים את תקופת המאסר בו ישא המשיב על 8 חודשים. המאסר המותנה אותו גזר בית המשפט המחוזי, יעמוד בעינו.
המשיב יתייצב לשאת בעונשו ביום ל' באדר א' התשע"א (6.3.2011), עד לשעה 10:00, במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה.
ניתן היום, י"ט באדר א' התשע"א (23.2.2011).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט