ע"פ 7289/98 סעיד פאחורי נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בניסיון לרצח ונדון ל14- שנות מאסר בפועל.

המעשים האכזריים והנפשעים כוונו כנגד אחותו של המערער אותה החליט המערער לרצוח על רקע כבוד המשפחה. המעשים בוצעו באכזריות רבה. המערער אסף למכוניתו את אחותו בעלה ותינוקם המוחזק בזרועותיה ולאחר שבעלה ירד מהרכב ופנה לדרכו, המשיך המערער בנסיעה כשאחותו והתינוק שבזרועותיה בתוך הרכב. האחות לא חשדה - ככל הנראה - שנשקפת לה סכנה כלשהי עד אשר המערער עצר את רכבו בחורשה פנה לעבר אחותו, חנק אותה עד שאיבדה הכרתה וכדי להבטיח את מותה נטל מוט ברזל והכה בראשה בעוצמה רבה. ואם לא די בכך, גרר המערער את אחותו מחוסרת ההכרה מן המכונית והשליך אותה במדרון.

בטוח בהצלחת משימתו ובמות אחותו, פנה המערער למכונית, נסע למשטרה והודיע כי רצח את אחותו. למרבית המזל, נשארה האחות בחיים ולטענת הסניגור המלומד אף החלימה מפציעתה הקשה.

כיום טוען הסנגור כי המשפחה וגם האחות שנפגעה, עומדים מאחורי המערער. האחות וגם בעלה סולחים לו ומצפים לשובו לחיק המשפחה. הוא עצמו הפנים את חומרת מעשיו, מתחרט עליהם ומבין כי עשה מעשה שלא ייעשה. תמיכה לטענותיו מוצא הסניגור בדו"ח שרות המבחן שאכן מציין את התמורות שחלו במשפחה ואצל המערער עצמו.

המעשים שעשה המערער בכוונה להביא למותה של אחותו, אותה החליט להמית, קרובים עד מאוד לעבירת הרצח עצמה. מבחינתו שלו החליט הוא לבצע רצח ועשה הכול להוצאתה לפועל של החלטתו. הישארותה של אחותו בחיים בזמן אמת, היתה שלא מרצונו ובניגוד לכוונתו.

עבירות אלימות בתוך המשפחה לרבות עבירות כאלה על רקע כבוד המשפחה, הן - למרבית הצער - חזיון נפרץ במקומותינו, כך גם הניסיון מצד בן המשפחה לגונן על עבריינים כאלה ולהשאירם במסגרת המשפחה, להימנע מלהסגירם, לסלוח להם ולבטל את התלונה נגדם. אין החברה יכולה לתת יד לכך. יש להחיל על כל האוכלוסייה כולה נורמות ראויות למען שמירה על חייהם ושלמות גופם ונפשם של כולם, זרים וקרובים כאחד. יש לשרש את האלימות הנפשעת בתוך המשפחה, ולהגן על הקורבנות הפוטנציאליים. אחת הדרכים לכך היא ענישה חמורה המרתיעה את העבריין ואחרים מלעבור עבירות של אלימות מכל סוג, גם כאשר הן מבוצעות על רקע של תפיסות מעוותות ודפוסי התנהגות פסולים, ביניהם רצח על רקע כבוד המשפחה שהוא אחד מהם ואולי החמור שביניהם.

העונש המירבי על העבירה בה הורשע המערער הוא 20 שנות מאסר. בהשיתו 14 שנים, לא מיצה בית המשפט את הדין עם המערער וזאת משום כל הנסיבות האחרות, ביניהן האישיות, שנלקחו בחשבון.

אין מקום להתערב בעונש שהושת שאינו חמור מדי.

הערעור נדחה.