החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 729-24 ע"פ 729-24

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע עונש מאסרבקשה שנייה לעיכוב ביצוע גזר דין בהמתנה לשמיעת ערעור בבית המשפט העליון

המבקש ביקש לעכב את ביצוע עונש המאסר בשנית, לאחר שחזר בו מבקשה ראשונה והוסכם על דחיית מועד הריצוי. בית המשפט דחה את הבקשה, משנקבע כי מי שפעל במסלול של הסכמה דיונית חייב לפעול לפיה, והמבקש לא הציג הסכמת המדינה לסטייה או טעם כבד משקל. החג ומועד הדיון לא הצדיקו דחייה נוספת.

העובדות

המבקש נידון לשלושים חודשי מאסר בפועל בגזר דין של בית המשפט המחוזי. לאחר בקשה ראשונה לעיכוב ביצוע הוא חזר בו ממנה, והמדינה הסכימה לדחיית מועד הריצוי עד מועד מסוים. המבקש הגיש בקשה שנייה לעיכוב ביצוע, והמדינה התנגדה לה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לקבל בקשה שנייה לעיכוב ביצוע עונש מאסר לאחר שהמבקש חזר בו מבקשה ראשונה והסכים לדחיית מועד הריצוי?
  2. 2.האם מועד חג שהיה ידוע בעת הגשת הבקשה הראשונה, או מועד דיון קרוב בערעור, מצדיקים סטייה מההסכמה הדיונית?

הלכות

  1. 1

    מי שהלך במסלול של הסכמה דיונית חייב לפעול לפי ההסכמה שהושגה. סטייה ממנה מחייבת הסכמת הצד השני או טעמים כבדי משקל.

    ״מרגע שהילך המבקש במסלול של הסכמה דיונית, עליו לפעול על פי ההסכמה שהושגה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    חג שהיה ידוע למבקש בעת הגשת הבקשה הראשונה אינו מצדיק דחייה נוספת.

    ״החג הינו מועד אשר היה ידוע למבקש בעת הגשת הבקשה הראשונה, ואף אין בעצם הדיון״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • עונש מאסר
  • בקשה שנייה
  • הסכמה דיונית
  • טעמים כבדי משקל
  • דחיית מועד ריצוי
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק ע"פ 729/24

בבית המשפט העליון

ע"פ 729/24

לפני:

כבוד השופט ע' גרוסקופף

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה שנייה לעיכוב

ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע מיום 20.12.2023 בתפ"ח

24949-06-21 שניתן על ידי כבוד השופטים יעל רז לוי, אהרון משניות ורחל תורן

בשם המבקש:

עו"ד אלסאנע חליל

בשם המשיבה:

עו"ד ענבל חן

החלטה

לפניי בקשה שנייה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטים יעל רז לוי, אהרון משניות ורחל תורן) בתפ"ח 24949-06-21 מיום 20.12.2023, בגדרו הושתו על המבקש 30 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, בתוספת מאסר על תנאי (להלן: עונש המאסר).

1.ברקע הדברים, עומדת בקשה קודמת של המבקש, מיום 24.1.2024, לעיכוב ביצוע עונש המאסר, עד לשמיעת ערעורו או עד למתן החלטה אחרת (להלן: הבקשה הראשונה). לאחר שנקבע מועד לדיון בבקשה זו, אשר נדחה פעמיים בהסכמת הצדדים, הגיש המבקש ביום 8.2.2024 הודעה בה הודיע על חזרתו בו מהבקשה הראשונה (להלן: ההודעה). ההודעה כללה בקשה מטעם המבקש לדחות את מועד התייצבותו למאסר עד ליום 20.3.2024, וזאת על מנת שיוכל "לפנים משורת הדין לחגוג ראש החודש [הרמדאן] בחיק משפחתו". להודעה צורפה עמדת המשיבה, מדינת ישראל (להלן: המדינה), אשר הסכימה לדחיית מועד ריצוי עונש המאסר עד ליום 3.3.2023, והותירה את ההחלטה האם להיעתר לדחייה נוספת לשיקול דעתו של בית משפט זה (להלן: ההסכמה לדחייה).

2.ביום 8.2.2024 הוריתי על דחיית מועד ריצוי עונש המאסר של המבקש עד ליום 20.3.2024, ובכך, נדמה היה כי תם הטיפול בבקשה הראשונה. אולם, ביום 13.3.2024 הגיש המשיב בקשה נוספת, שנייה, לעיכוב ביצוע עונש המאסר, עד לשמיעת ערעורו או עד למתן החלטה אחרת. בקשתו השנייה נומקה בכך שביום 11.4.2024 חל חג אלפטר ובכך שהדיון בערעורו נקבע ליום 20.5.2024 – מועד אשר לא היה ידוע בעת הגשת הבקשה הראשונה לעיכוב ביצוע. על פי הנטען, עיכוב ביצוע עונש המאסר לא יפגע במדינה או בשירות בתי הסוהר, שכן טרם החל בריצוי עונשו ואף הפקיד ערבויות משמעותיות בבית המשפט (להלן: הבקשה השנייה).

3.ביום 13.3.2024 הגישה המדינה את תגובתה המתנגדת לבקשה השנייה, בטענה כי מדובר בבקשה חדשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר, אשר הוגשה לאחר שהמבקש חזר בו מהבקשה הראשונה. המדינה הדגישה, כי ההסכמה לדחייה ניתנה "בנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין", וכי המבקש לא הביא כל נימוק בבקשה השנייה, המצדיק היעתרות לה.

4.דין הבקשה להידחות. מרגע שהילך המבקש במסלול של הסכמה דיונית, עליו לפעול על פי ההסכמה שהושגה. ככל שהוא מעוניין לסטות מהסכמה זו – כפי שקורה במובהק בענייננו – עליו לקבל את הסכמת הצד השני לסטייה זו, או לחילופין, להציג טעמים כבדי משקל המצדיקים זאת. לא זה ולא אלו הוצגו במקרה דנן: המדינה מתנגדת לבקשה השנייה, והמבקש אף לא הציג כל טעם של ממש המצדיק מתן החלטה החורגת מההסכמות שהושגו. החג הינו מועד אשר היה ידוע למבקש בעת הגשת הבקשה הראשונה, ואף אין בעצם הדיון, אשר נקבע למועד קרוב למדיי, כדי להצדיק את הדחייה.

5.בנסיבות דנן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית איפוא. המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 20.3.2024 בשעה 8:00 בבימ"ר דקל, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 074-7831077, 074-7831078.

ניתנה

היום, ז' באדר ב התשפ"ד (17.3.2024).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1מי שהלך במסלול של הסכמה דיונית חייב לפעול לפי ההסכמה שהושגה. סטייה ממנה מחייבת הסכמת הצד השני או טעמים כבדי משקל.
  2. 2חג שהיה ידוע למבקש בעת הגשת הבקשה הראשונה אינו מצדיק דחייה נוספת.