פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 7297/07
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ע' פוגלמן
המערער:
יערוב עיאשי
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת
ישראל
2. עבדאלכרים בוקעי
ערעור על גזר-דינו של בית המשפט
המחוזי בחיפה, בת.פ. 371/03, מיום 1.8.07, שניתן על ידי כבוד השופטת ר'
חפרי-וינוגרדוב.
תאריך הישיבה:
י' בשבט התשס"ח
(17.01.08)
בשם המערער:
עו"ד בלומנפלד שלומי
בשם המשיבה 1:
עו"ד ג'ויה שפירא
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בתאריך 31.8.01, בשעת לילה, ביקש המערער מעבדלכרים בוקעי (להלן: המתלונן) להסיעו ברכבו. משסרב המתלונן לכך, הלם בו המערער עם אבן בעינו וגרם לו שבר בארובת העין וחתך בגבה, דבר שחייב את אשפוזו בבית החולים לצורך קבלת טיפול רפואי.
במהלך משפטו התגונן המערער בטענה כי לא היתה לו יד בחבלה שנגרמה למתלונן, אולם גרסה זו לא קנתה אחיזה בלב בית המשפט, אשר הרשיעו בעבירה של גרימת חבלה חמורה לפי סעיף 333 בשילוב עם סעיף 335 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך נדון המערער ל-12 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 20,000 ש"ח.
הערעור שבפנינו מופנה כנגד גזר הדין. נטען, כי מדובר בנאשם צעיר, נעדר עבר פלילי, שאת העבירה ביצע לפני זמן ניכר, ושבין הצדדים נערכה סולחה. נוכח כל אלה העתירה היא כפולה – למתן את משכו של המאסר ולהקטין את הפיצוי.
לא מצאנו מקום לשנות מן העונש. המערער חטא בעבירת אלימות שתוצאתה היתה קשה, וזאת בעקבות סכסוך של מה בכך שפרץ בינו לבין המתלונן. אכן, זו הרשעתו הראשונה של המערער בפלילים, וממילא גם מאסרו הראשון, ולזה נודעת השלכה קשה על מי שלא נתנסה בו. אולם, נוכח האלימות המשתוללת ברחובותינו וחומרתה של הפגיעה במתלונן, שוכנענו כי בית המשפט המחוזי היה מצווה לנקוט במערער ביד קשה, הן כדי לגמול לו על מעשהו, והן כדי להרתיע את הרבים.
נוכח האמור, דינו של הערעור להידחות, וכך אנו עושים.
המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה, ביום כ"ז בשבט התשס"ח (3.2.2008), עד לשעה 10:00.
ניתן היום, י' בשבט התשס"ח
(17.01.08).
ה נ ש י א ה
ש ו
פ ט
ש ו פ ט