ע"פ 730/07 יצחק חזן נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בכתב אישום מתוקן שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים נטען, כי בתאריך 5.8.06 נהג הנאשם השלישי בפרשה זו, שלמה חזן (להלן: שלמה), ממחסום ג'בע לכיוון ישראל, כשהוא מוביל ביצים מהשטחים שלא כחוק. הוא נדרש על ידי מחסום של הצבא לעצור, ולרגע נדמה היה שהוא מציית לכך. אולם, לפתע הוא האיץ את מהירות רכבו ושעט לעבר קצין צה"ל, אשר נפגע בברכו ומעד על מכסה המנוע של הרכב. שלמה המשיך בנסיעה עד שהקצין נפל מהרכב, והואיל וזה האחרון סבר כי מדובר באירוע חבלני, הוא ירה לעבר הרכב הנמלט 3 כדורים שפגעו באחד הצמיגים וגרמו לתקר. חרף זאת, המשיך שלמה בנסיעה ותוך כדי כך הזעיק את בניו, הם המערערים שבפנינו (להלן: יצחק ויובל). אלה הגיעו לזירה כשהם נוהגים בשני רכבים, עקפו את הרכבים הצבאיים שדלקו אחר שלמה, וניסו להסיטם מהדרך ולעכבם כדי למנוע את לכידתו של אביהם ומעצרו. בסופו של דבר הצליחו החיילים לעצור את יצחק, בעוד שיובל המשיך לנסוע במהירות גבוהה, פראית ומסוכנת, עד שנעצר בסמוך למושב צפרירים.

המערערים הודו בעובדות שיוחסו להם, ובגדרו של הסכם טיעון הורשעו בביצוע עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"א-1977. לאחר שלבית המשפט הוגשו תסקירים של שרות המבחן והצדדים טענו לעונש, נגזרו ליצחק 8 חודשי מאסר, 10 חודשים מאסר על-תנאי, קנס בסך 10,000 ש"ח, והוא נפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה במשך 4 חודשים מיום שחרורו מהכלא. על יובל הושתו 12 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, קנס בסך 15 אלף ש"ח, ורישיון הנהיגה שלו נפסל למשך 6 חודשים. להשלמת התמונה נוסיף, כי שלמה אשר הורשע בעבירות של תקיפת עובד ציבור, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפרעה לעובד ציבור, נדון ל-16 חודשי מאסר, מאסר על-תנאי, קנס בסך 20 אלף ש"ח, והוא נפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה במשך 8 חודשים.

הערעור מופנה כנגד העונש, אולם גם לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לטיעוני בא-כוחם המלומד של המערערים, עו"ד ר' בר חיים, על-פה, לא שוכנענו כי הוכחה עילה להתערבותנו בגזר הדין. מדובר בפרשה חמורה ביותר אשר עלולה היתה להסתיים בתוצאות הרות אסון. המערערים, מתוך כוונה למנוע את מעצרו של אביהם ולאפשר את הימלטותו מידי כוחות הביטחון, חטאו בשורה ארוכה של מעשים אסורים תוך כדי שימוש בכלי רכב, ובכך סיכנו לא רק את עצמם אלא גם את המשתמשים האחרים בדרך. כנגד התנהגות מסוג זה התרענו בעבר לא אחת, וחזרנו והבהרנו כי נוכח הקטל הנמשך בדרכים, חובה להגיב עליה ביד קשה ולהשית על החוטא בה מאסר ממושך. לאור רמת הענישה שהושתה על ידי בית משפט זה במקרים דומים בעבר, לא זו בלבד שאין בעונש שהושת על המערערים חומרה כלשהי, אלא שיש בו, להשקפתנו, סטייה ניכרת לקולא מרמת הענישה הנוהגת. מדעתנו לא שינינו גם נוכח האמור בתסקיריו של שירות המבחן. אכן, מאסר אינו מיטיב עם איש, ומקל וחומר שהוא קשה למי שלא התנסה בו מעולם. אולם, לעתים אין מנוס מלעשות שימוש בענישה מסוג זה, במיוחד מקום שהיא עשויה להציל חיי אדם.

אשר על כן, הערעור נדחה.

המערערים יתייצבו לשאת בעונשם במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים, ביום י"ז בסיון התשס"ז (3.6.07) עד לשעה 11:00.