ע"פ 7312/06 עופר בוריה בורי נ. מדינת ישראל

השופט ס' ג'ובראן :

המערער הורשע, על-פי הודאתו, בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בניגוד לסעיפים 7(א) ו-(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, תקיפה בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיפים 329(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק), הפרעה לשוטר במילוי תפקידו בניגוד לסעיף 275 לחוק ומעשה פזיזות ורשלנות בניגוד לסעיף 338(א)(1) לחוק.

על-פי הנטען בכתב האישום שהגישה המשיבה, ביום 2.2.06 נהג המערער יחד עם אחר ברכב בו נמצאו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 2.868 ק"ג וסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 4.79 גרם . בשלב כלשהו הורו השוטרים לשניים לעצור את הרכב. במהלך ניסיונות השוטרים לפתוח את דלתות הרכב אשר היו נעולות, ניפץ אחד מהם את חלון דלת הנהג. אז, החל המערער בנסיעה מהירה תוך שהוא פוגע עם הרכב ברגלו של אחד מן השוטרים שעמד בסמוך. כתוצאה מן הפגיעה נהדף אותו שוטר לכיוון הכביש והוא אף נזקק לטיפול רפואי. המערער המשיך בנסיונו להימלט מן המקום בנסיעה מהירה, תוך שהוא אינו שועה לניסיונות השוטרים לעוצרו ושעה שהוא נוהג בכיוון הנגדי לנתיב הנסיעה וחוצה בצמתים כשהרמזור בכיוון נסיעתו אדום. לבסוף, נתקל המערער בפקק תנועה ושם נעצר על-ידי השוטרים.

בית-המשפט המחוזי בירושלים גזר על המערער 30 חודשי מאסר בפועל, כן הוטלו עליו שני עונשי מאסר על תנאי – האחד בן 18 חודשים והתנאי הוא שהמערער לא יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו כל עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים (למעט שימוש עצמי) ועבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, והאחר בן שישה חודשים והתנאי הוא שהמערער לא יעבור במשך שלוש שנים כל עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות או הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בנוסף, הושת על המערער קנס בסכום של 15,000 ש"ח.

הערעור שלפנינו מופנה כנגד חומרת העונש בלבד. הסניגור סבור כי העונש שהוטל על המערער מופרז לחומרה. על-פי טענתו, בית משפט קמא לא העניק משקל הולם להסבריו של המערער לפיו ניסיונות הבריחה מן השוטרים הינם תולדה של בהלה חמורה אשר אחזה בו, כתוצאה מניפוץ חלון הרכב על ידי אחד השוטרים. כן טוען המערער, כי הסם מסוג קנבוס שנתפס ברכבו היה במשקל של 4.79 גרם , ולא 4.79 ק"ג כפי שצויין בגזר הדין. לבסוף, מלין המערער על כך שבית המשפט לא נתן משקל מספיק דיו לנסיבותיו האישיות, לחרטה הכנה שהביע, לחשיבות שיקומו ולעובדה שעברו הפלילי אינו מכביד וזהו עונש המאסר בפועל הראשון שהוא נדרש לרצות. המשיבה, מאידך, סבורה כי בהתחשב בחומרת העבירות בהן הורשע המערער אין מקום להקל בעונשו.

דין הערעור להידחות. דומה, כי אכן נפלה טעות בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, עת שנרשם שם כי בחזקתו של המערער נמצא, בין היתר, סם קנבוס במשקל 4.73 ק"ג , בעוד שבפועל, כך מתברר, נמצאו ברכבו של המערער סם במשקל 4.79 גרם בלבד. אלא, שלעמדתנו מדובר בפליטת קולמוס בלבד, שאין בה כדי להשפיע על תוצאת גזר הדין ולהביא להקלה נוספת בעונשו של המערער. ראשית, משום שבכתב האישום המתוקן, אשר היה מונח בפני בית משפט קמא, רשום היה במפורש כי ברכב נמצא סם קנבוס במשקל 4.79 גרם . שנית, משום שבשלב הטיעונים לעונש שני הצדדים התייחסו בעיקר לכמות המשמעותית של סם מסוג חשיש שנמצא בחזקת המערער (ראו עמודים 14 ו-18 לפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מיום 20.7.06).

זאת ועוד, העונש שהוטל על המערער אינו חמור כלל וכלל אם מביאים אנו בחשבון את טיבן ופגיעתן הרעה של העבירות בגינן הורשע. במעשיו של המערער נעוצה חומרה כפולה ומכופלת. לא זו בלבד שנתפסה בחזקתו כמות גדולה של סם מסוכן, אלא שהלה אף לא נרתע מלהימלט מן השוטרים שבאו לעוצרו, תוך שהוא פוגע באחד מהם עם רכבו. עם מעשים חמורים אלו, המעידים על כך שאין מורא החוק על המערער, לא ניתן להשלים וודאי שאין מקום להצדיקם בטענה כי הם נבעו מ"בהלה חמורה".

לבסוף נעיר, כי בשלב חריצת דינו של המערער נתן בית המשפט המחוזי דעתו למצבו האישי, הנפשי והבריאותי, לעובדה שזהו עונש המאסר הראשון אותו הוא מרצה, לחרטה הכנה שהביע, להודאתו במעשיו, כמו גם לעובדה שהמערער לא הורשע בביצוע עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. בהתחשב בשלל השיקולים השונים לקולא החליט בית המשפט המחוזי שלא למצות את הדין עם המערער. נוכח האמור, ובהתחשב בטיב וחומרת העבירות בהן הורשע המערער, איננו רואים מקום להקל פעם נוספת בעונשו.

בנסיבות אלו כולן, דעתנו היא כי העונש שהוטל על המערער אינו חמור כלל וכלל, ודאי לא במידה המצדיקה התערבותנו. אשר על כן, דין הערעור להידחות.