פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
7349/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט
י' דנציגר
המערער:
יניב אדרי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר-דינו של בית המשפט
המחוזי בתל-אביב, מיום 22.8.10, בת.פ. 19011/10, שניתן על ידי השופט דוד רוזן
תאריך הישיבה:
י' בניסן התשע"א
(14.04.11)
בשם המערער:
עו"ד יאיר מושיוב
בשם המשיבה:
עו"ד מיטל בוכמן שינדל
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
המערער היה הבעלים של מסעדה שהיתה ממוקמת בקומת הקרקע של בנין מגורים בגבעתיים, ותכולתה היתה מבוטחת בסכום של 200 אלף ש"ח. בכתב אישום מתוקן שהוגש לבית המשפט המחוזי נטען, כי בעסקו של המערער הועסק קרוב-משפחתו – נתנאל אליהו, ובחודש ינואר 2010 קשרו המערער ונתנאל לשרוף את המסעדה כדי לקבל במרמה את כספי הביטוח. בליל ה-10.1.10 הצטיידו השניים בדלק אותו שפכו בתוך העסק, ולאחר מכן שבו לרכבו של המערער. לאחר זמן מה הלך נתנאל לכיוון המסעדה עם בקבוק דלק שלפייתו חוברה פיסת נייר, ולאחר שהצית את הנייר השליך את הבקבוק הבוער לתוך המסעדה.
המערער הודה בעובדות האמורות, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי, בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע והצתה. בהמשך, נדון המערער ל-22 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי וקנס בסך 3000 ש"ח. להשלמת התמונה נוסיף, כי נתנאל נדון ל-17 חודשי מאסר.
המערער עותר כי נקל בעונשו, ולכך הוא מונה מספר טעמים: לא היה מקום להחמיר עמו מעבר לעונש שהושת על נתנאל; דמי הביטוח שהיו מתקבלים לא היו אמורים להגיע לידיו אלא לדודו - המוטב על פי הפוליסה; הנזק שנגרם בעקבות ההצתה היה פעוט, ולא נשקפת סכנה לדיירי הבניין; לא ניתן משקל הולם לאמור בתסקיריו של שרות המבחן.
לא מצאנו בכל אלה עילה לשנות מן העונש. המערער חטא במעשה חמור שפוטנציאל הסכנה שהיה גלום בו הוא רב. הוא היה ער לכך שהמסעדה ממוקמת בבנין מגורים, וחרף זאת שילח אש בעסקו. אכן, הנזק שנגרם לא היה רב, אולם היתה זו יד המקרה והמערער לא תרם לכך דבר. ובאשר לפער בעונשים שבינו לנתנאל, בית המשפט המחוזי הדגיש את העובדה כי המערער היה בעל העניין בהצתה, ונתון זה היה צריך להתבטא גם ברמת הענישה שיושמה בתיק זה. לא מצאנו ממש בנימוקי הערעור האחרים, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.
ניתן היום, י' בניסן התשע"א (14.04.2011).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט