ע"פ 7375/19 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

המערער נדון בבית משפט קמא לחמש וחצי שנות מאסר בפועל בגין ארבע עבירות של התפרצות לבית עסק, ביחד עם אחרים שזהותם נותרה עלומה. לאחר מעשה ההתפרצות האחרון המתואר בכתב האישום, נמלטו המערער ושותפיו למעשה בנסיעה פרועה ברכב, תוך שהם מנגחים מחסום חשמלי המוצב בכניסה לישוב שבו נעשתה הפריצה, ותוך שהם נמלטים משוטר שניסה לעצור בעדם. בהמשך לכך, הגיעו בני החבורה ליישוב אחר, שם התפרצו לרכב, הניעו אותו ונסעו לכיוון שער היציאה ביישוב. בעל הרכב, שניסה למנוע את גניבת רכבו, נתלה על צדו הימני של הרכב ונגרר לאורך כמאה מטר על הכביש עד אשר נפל ונדרס על ידי אחד מגלגלי הרכב. בהמשך, המערער ושותפיו המשיכו בנסיעה פראית ובתום מרדף שנמשך כ-20 דקות, הגיעו סמוך למקום מגוריהם, עצרו את הרכב ופתחו בבריחה רגלית שבסופה נעצר המערער על ידי המשטרה.

בגין כל אלה, הורשע המערער בעבירות הבאות: התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים או תפילה וביצוע גניבה בו, עבירה לפי סעיפים 407(ב) + 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ) (4 עבירות); קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק (3 עבירות); החזקת מכשירי פריצה, עבירה לפי סעיפים 409(ב) + 29 לחוק; מעשה פזיזות ורשלנות ברכב, עבירה לפי סעיפים 338(א)(1)+29(ב) לחוק; גניבת רכב, עבירה לפי סעיפים 413(ב)(א)+29(ב) לחוק וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 335+333(א)(2) לחוק.

2.

ערעורו של המערער נסב על חומרת העונש.

דין הערעור להידחות, ולא נאריך בדברים. מעברו הפלילי המכביד עד-מאוד של המערער, עולה כי תורתו-אומנותו במעשי התפרצות, גניבה ושבל"ר, כך שביטחון הציבור מחייב ענישה ממושכת מאחורי סורג ובריח. לאור האמור לעיל, העונש שהוטל על המערער הוא מתון ביותר בנסיבות העניין, וטוב היה לערעור משלא הוגש מלכתחילה.

אשר על כן, הערעור נדחה.