ע"פ 7416/00 רומן אושמקשוילי נ. מדינת ישראל

השופט י' טירקל:

1.בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט צ' מ' הכהן), הרשיע את המערער על פי הודייתו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, איומים, תקיפה בנסיבות מחמירות, חבלה בכוונה מחמירה, התחזות לאדם אחר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. עוד הרשיע בית המשפט את המערער בעבירות שיוחסו לו על פי שני כתבי אישום שהוגשו עליו בבית משפט השלום: החזקת נשק שלא כדין, החזקת סם מסוכן לשימוש עצמי, החזקת נכס החשוד כגנוב, סחיטה באיומים, תקיפה, גרם חבלה חמורה וכליאת שווא. בשל העבירות שיוחסו למערער בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי גזר בית המשפט על המערער מאסר לתקופה של 8 שנים וכן מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים. כמו כן גזר עליו מאסר לתקופות של 3 שנים ושל שנה וחצי בגין העבירות שיוחסו לו בכתבי האישום הנוספים שצרף. בית המשפט הורה כי כל עונשי המאסר יהיו חופפים כך שיהיה על המערער לרצות רק תקופת מאסר של 8 שנים.

המערער מערער על חומרת העונש.

2.נסיבותיהם של המעשים שבהם הורשע המערער על פי כתב האישום שהוגש בבית המשפט המחוזי הן חמורות ביותר. המערער, עם שלושה מחבריו, הגיעו לבילוי במועדון-סאונה ואחרי שהוגש להם החשבון התנפלו על המלצר שהגישו להם, הצמידו סכינים לגופו ודרשו ממנו ומאחד מבעלי המועדון (להלן - "המתלונן") שהיה במקום להפחית את סכום החשבון. רק לאחר דין ודברים נאותו לשחרר את המלצר. אחרי אירוע זה עברו המערער וחבריו מהסאונה אל המסעדה שבמועדון. כאשר הגיע המתלונן לשולחנם שלף המערער סכין שהיתה בכליו וקטע את אגודל יד שמאלו של המתלונן. המערער הגדיל לעשות ובעוד המתלונן משפיל את מבטו אל אגודלו הכרות הנחית המערער מכת סכין על ראשו וגרם לו חתך עמוק, באורך של 6 ס"מ ועד עצם קרקפתו. מאוחר יותר, בבית החולים שאליו נסע המערער עם אחד מחבריו - שנפצע בתקרית ירי מחוץ לאותו מועדון - הציג המערער תעודת זהות של אדם אחר בכוונה להכשיל את השוטרים שבאו לעוצרו.

באת כוח המערער טרחה הרבה כדי לשכנענו שלמרות חומרת המעשים יש להקל בעונשו. כפי שציינה היה המערער בשעת ביצוע המעשים הנזכרים כבן 26 שנים ולטענתה עשה את המעשים כתוצאה משימוש בסמים. לדבריה נגמל המערער מן הסמים, אולם עובדה זאת לא קיבלה ביטוי מספיק בתסקיר שרות המבחן שהוגש עליו, ומכל מקום לא נבדקה די הצורך על ידי שירות המבחן. באת כוח המערער הוסיפה והדגישה כי חברתו לחיים של המערער ילדה בינתיים בת משותפת, לפני שנגזר עונשו, וכי יש לתת לו הזדמנות להשתקם, להיטיב את דרכיו ולעלות על דרך חדשה.

3.עמדנו על חומרתם היתירה של מעשיו של המערער. במצב דברים זה יש לייחס לנסיבותיו האישיות, לרבות העובדה - שלא הוכחה - כי נגמל מן השימוש בסמים, משקל מועט ביותר. יתר על כן, כאמור לעיל, הורה בית המשפט המחוזי כי עונשי המאסר שנגזרו עליו על פי כתבי האישום שהוגשו בבית משפט השלום - בגין עבירות שאף הן חמורות ביותר - יהיו חופפים לעונש המאסר שנגזר עליו על פי כתב האישום הנדון. בכך הקל בית המשפט המחוזי עם המערער ככל שניתן.

4. הערעור נדחה.