ע"פ 7431/00 פלוני נ. מדינת ישראל

1.בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו, בשבתו כבית משפט לנוער, הרשיע את המבקשים על פי הודיותיהם בעבירות של מעשה סדום בנסיבות של אונס בנסיבות מחמירות. כפי שנקבע, בתמצית שבתמצית, הכריחו המבקשים, יחד עם שלשה נאשמים נוספים, את המתלוננת למצוץ את אברי המין שלהם וכן ביזו והשפילו אותה בכך שכפו עליה לרקוד לפניהם ערומה. בזמן שעשו את מעשיהם היה המבקש מס' 1 כבן 13 שנים ומחצה, המבקש מס' 2 כבן 14 שנים ומחצה והמתלוננת כבת 14 שנים ומחצה. על המבקש מס' 1 נגזר מאסר בפועל למשך 6 שנים, בצירוף מאסר מותנה של שנתיים, ועל המבקש מס' 2 נגזר מאסר בפועל למשך 4 שנים, בצירוף מאסר מותנה של שנתיים. בית המשפט עיכב את ריצוי העונשים עד 22.10.00.

המבקשים ערערו על גזרי הדין וכן ביקשו לעכב את ביצועם.

2.באת כוח המבקשים טענה כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המבקשים יתר על המידה, הן בהשוואה לרמת הענישה המקובלת במקרים דומים, והן בהתחשב בנסיבותיהם האישיות. לענין המבקש מס' 1 טענה שניתן להשיג את מטרות הענישה, ואף לגרום לו להיטיב את דרכיו, על ידי כליאתו במעון נעול. לענין המבקש מס' 2 טענה שאין להבדיל בינו לבין נאשם אחר שעליו נגזרו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות. לפיכך, לאור הסיכויים הגדולים, לדעתה, שערכאת הערעור תקל בעונשיהם, וכן בהתחשב בנזק החמור שיגרם להם על ידי כליאתם בבית סוהר, יש לעכב את הביצוע.

כנגדה טען בא כוח המדינה כי אפילו יזכו המבקשים בהקלה כלשהי לא ייצאו פטורים מעונשים של מאסר. עוד טען שיש חשש שהמבקשים יחזרו ויבצעו עבירות מין, כפי שקבע בית המשפט המחוזי על פי חוות דעת שקיבל. לדעתו גם קיים חשש להימלטות מן הדין.

3.אינני רואה צורך לחזור ולפרט את פרטי המעשים שעשו המבקשים במתלוננת ודייני ב"תמצית שבתמצית" שהובאה לעיל. מדובר במעשים מיניים מתועבים שעשו המבקשים במתלוננת תוך התעללות בה ובכוונה להשפיל ולבזות אותה. דינם של עבריינים שכאלה, אפילו הם עולי ימים, להכלא בבית האסורים לתקופות ממושכות ואין לנהוג בהם במידת הרחמים. אולם, אפילו יזכו המבקשים בהקלה בעונשם, יהיה עליהם, ככל הנראה, לרצות עונשי מאסר משמעותיים. במצב דברים זה אין הצדקה לעכב את הביצוע.

4.הבקשה לעכב את ביצוע גזרי הדין נדחית והמבקשים יתייצבו לריצוי עונשם במועד שקבע בית המשפט המחוזי.

אני מתיר לפרסם את ההחלטה בלי לציין שמות ופרטים מזהים של המתלוננת ושל המבקשים.