ע"פ 7442/02 פלוני נ. מדינת ישראל

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.לפנינו ערעור נאשם על חומרת העונש שנגזר עליו בבית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט סגל) בת.פ. 3070/02 ביום 17.7.02 וערעור המדינה על קולתו של העונש שנגזר על הנאשם בת.פ. 603/01 בבית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ארד) מיום 27.11.01. מאחר ששני הערעורים נוגעים לנאשם ועוסקים בפרשות דומות, החלטנו לדון בהם במאוחד.

2.הנאשם, יליד 1984 הינו תושב שועפט הסמוכה לירושלים. בת"פ 603/01 (להלן – "התיק הראשון") הורשע בכך כי בסוף חודש אוגוסט 2001 נטל בקבוק המכיל בנזין וסגור על ידי סמרטוט, הצית אותו וזרק אותו לעבר בית מגורים בשכונת פסגת זאב. הבקבוק נפל על שביל עפר בסמוך לבית המגורים ולא התלקח. הוא הורשע על פי הודאתו בעבירת הצתה ובעבירת נשיאת נשק שלא כדין. בית המשפט המחוזי התחשב לקולא בהודאתו של הנאשם ובחרטה שהביע, ובעובדה כי לא נגרם נזק מהמעשה. כן לקח בחשבון את העובדה כי מדובר בנאשם קטין שאין לו עבר פלילי ואשר ניהל עד אותה עת אורח חיים נורמטיבי. הוא גזר עליו באורח חריג, כדבריו, עונש של 200 שעות שירות לתועלת הציבור. ביצועו של עונש זה עוכב עד להכרעה בערעור שהנאשם ביקש להגיש על פסק דין זה.

בת"פ 3070/02 (להלן – "התיק השני") הודה הנאשם בכך כי ביום 12.5.02, במקום הסמוך לביתו בשועפט, ייצר בקבוק תבערה על מנת ליידותו לעבר בתי יהודים בפסגת זאב. הוא השליך את הבקבוק לעבר בנין מגורים, תוך שהבקבוק חדר למרפסת אחת הדירות והתלקח. הוא הורשע בעבירות של ייצור נשק והצתה. הפעם גזר עליו בית המשפט המחוזי עונש מאסר בפועל של 36 חודשים ומאסר על תנאי למשך 12 חודשים. בית המשפט התחשב במסגרת השיקולים לחומרה בעובדה כי מספר חודשים קודם לביצוע העבירה נשוא אותו הליך עבר את העבירות נשוא התיק הראשון, והתייחס לחומרתן המופלגת של העבירות תוך שיקלולן כנגד הנסיבות האישיות של הנאשם.

3.כיום, מתבקשים אנו על ידי המדינה להחמיר בעונשו של הנאשם בתיק הראשון ועל ידי הנאשם – להקל בעונשו בתיק השני. בא כוחו של הנאשם הדגיש בטיעוניו את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואילו באת כוח המדינה עמדה על חומרת המעשים והמסוכנות העולה מהם, במיוחד לאור הישנות העבירות המצביעה על התפתחות של קו עברייני בנאשם.

4.נתנו דעתנו לערעורים על רקע מכלול נסיבות הענין ובאנו לכלל מסקנה כי ראוי לקבל את ערעור המדינה על העונש שנגזר בתיק הראשון ולגזור על הנאשם עונש מאסר ממשי במקום שירות לתועלת הציבור ולדחות את ערעור הנאשם על חומרת העונש בתיק השני.

על חומרתם של מעשי הנאשם אין צורך להכביר מילים. הכנתם של בקבוקי תבערה והשלכתם על בתי מגורים כתופעה של עבריינות לאומנית אידיאולוגית של צעירים טומנת בחובה סכנה רבה לחיי אדם, לבטחון הציבור לשלמות הרכוש, ולסדר הציבורי. חומרה יתירה נילווית לביצוע עבירות מסוג זה בהפרשי זמן קצרים המצביעים על תחילתה של שיטה וקו עברייני מתמשך. כזהו המקרה שלפנינו, והוא מחייב גישה עונשית מחמירה. האימון שנתן בית המשפט בנאשם בתיק הראשון לא הוכיח את עצמו, ומה שנראה אז כחרטה כנה לא עמד במבחן המציאות. על רקע העבירות שעבר הנאשם בתיק השני, אך זמן קצר לאחר ביצוע העבירות בתיק הראשון, לא ניתן להותיר בעינו את עונש השירות לתועלת הציבור שהוטל עליו בתיק הראשון, משהוא הוכיח כי אינו ראוי לאימון שניתן בו וכי ענישה בעלת היבט שיקומי מובהק איננה הולמת בנסיבות הענין.

אשר לעונש שנגזר בתיק השני, לא ראינו מקום להתערב בו ולשנותו על דרך ההקלה. בית המשפט המחוזי שקל ואיזן כראוי את מכלול הנסיבות לחומרה ולקולא, תוך התחשבות מסוימת גם בנתונים הקשורים בנסיבות העבירות שבתיק הראשון ויש להשאיר את העונש שנגזר בעינו. עם זאת, מאחר שבית המשפט התחשב, כאמור, בפרשת העבירות הקודמת בגוזרו את העונש בתיק השני נתחשב בכך גם אנו בבואנו לגזור את עונשו של הנאשם מחדש בתיק הראשון.

5.על רקע הדברים האמורים, החלטנו לבטל את גזר הדין שהוטל על הנאשם בתיק הראשון ולהמיר את עונש השירות לתועלת הציבור שנגזר עליו בעונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל. כן החלטנו לדחות את הערעור על העונש בתיק השני, והוא יעמוד בעינו במלואו. עם זאת, אנו מורים כי עונש המאסר בפועל של 6 חודשים שהוטל בתיק הראשון ירוצה בחופף לעונש המאסר בפועל שנגזר על הנאשם בתיק השני, כך שבסך הכל ירצה הנאשם בגין שני ההליכים עונש מאסר בפועל של 36 חודשים החל מיום מעצרו בתיק השני שחל ביום 14.5.02.