החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 7468/00 שלום פוקסיק נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני משפחה · עיכוב ביצוע עונש מאסר בתיק תקיפת קטיןבקשה לעיכוב תחילת ריצוי עונש מאסר עד להכרעה בערעור על גזר דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דן בבקשה לעכב את תחילת ריצוי עונש מאסר של מערער שהורשע בתקיפת בנו הקטין. נקבע כי נוכח העובדה שהמערער לא היה עצור, המשיך להתגורר עם בנו ולא נרשמו תלונות נוספות, יש לעכב את תחילת ריצוי העונש עד למועד הדיון בערעור. אם לא יינתן פסק דין באותו מועד, יחליט בית המשפט המחוזי על המשך העיכוב.

העובדות

המערער הורשע בתקיפת בנו הקטין במספר הזדמנויות, בעבירות שנעברו בשנת 1997 כאשר הקטין היה בן שש. נגזר עליו מאסר בפועל של 12 חודשים ומאסר מותנה, ובית משפט השלום עיכב את תחילת ריצוי העונש. המערער ערער לבית המשפט המחוזי וביקש עיכוב נוסף עד להכרעה בערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב תחילת ריצוי עונש מאסר עד להכרעה בערעור על הרשעה בתקיפת קטין בבנו?

הלכות

  1. 1

    במצב שבו המערער לא היה עצור במשך ההליך, המשיך להתגורר עם הקטין ולא נרשמו תלונות נוספות, אין טעם שלא להמשיך ולעכב את תחילת ריצוי העונש עד לדיון בערעור.

    ״במצב דברים זה, כאשר עתיד הערעור להישמע בעוד שבועיים ימים, אינני מוצא טעם שלא להוסיף ולעכב את תחילת ריצוי העונש עד לערעור.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ריצוי עונש
  • תקיפת קטין
  • ערעור
  • מאסר מותנה
  • חבלה נפשית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ע"פ

7468/00

בפני:

כבוד השופט י' טירקל

המערער

:

שלום

פוקסיק

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על החלטת בית המשפט המחוזי

בבאר

שבע בב"ש 21765/00 (ת"פ 7397/00)

שניתנה

ביום 12.10.00 על ידי כבוד

הנשיא

א' לרון

תאריך

הישיבה: כ"ג בתשרי תשס"א (22.10.00)

בשם

המערער: עו"ד יהב אברהם

בשם

המשיבה: עו"ד מיכאל קרשן

החלטה

1.בית משפט השלום בבאר שבע (כבוד סגן הנשיא מ' מכליס), בהכרעת דין מיום 13.12.99, הרשיע את המערער בעבירות של תקיפת קטין, שהוא בנו, בכך שבמספר רב של הזדמנויות הכה אותו בידיו, בחגורתו, בעט בו, וחבל בו חבלה של ממש, שהיתה חבלה נפשית. העבירות נעברו, במועדים בלתי ידועים - למעט אחת שנעברה במהלך השבוע שקדם ל- 5.1.97 - ולכל המאוחר בשנת 1997. באותו זמן היה הקטין כבן שש שנים. בגזר דין מיום 10.9.00 נגזר על המערער מאסר לתקופה של 12 חודשים לריצוי בפועל וכן מאסר מותנה למשך 6 חודשים. כמו כן הופעל מאסר מותנה של 4 חודשים במצטבר למאסר. בית משפט השלום עיכב את תחילת ריצוי עונש המאסר עד 10.10.00.

המערער ערער על פסק הדין לפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע וכן ביקש לעכב את תחילת ריצוי העונש עד להכרעה בערעור. בית המשפט המחוזי (כבוד הנשיא א' לרון) עיכב תחילה את ריצוי העונש עד מתן החלטתו, לאחר מכן עיכב אותו עד 15.10.00 ולאחר מכן עיכב אותו שוב הפעם עד 25.10.00. כמו כן קבע את מועד שמיעת הערעור ליום 8.11.00.

המערער ערער על ההחלטה וחזר וביקש לעכב את תחילת ריצוי העונש עד להכרעה בערעור בבית המשפט המחוזי.

2.כפי שמתברר לא היה המערער עצור במשך כל התקופה שחלפה מאז הוגש עליו כתב האישום והוא אף המשיך להתגורר בביתו יחד עם בנו, הקטין המתלונן. רק משעיכב בית משפט השלום את ריצוי עונשו הוטלו עליו ערובות, בלי להרחיקו מבנו. ככל הידוע לא היו תלונות נוספות במשך התקופה. במצב דברים זה, כאשר עתיד הערעור להישמע בעוד שבועיים ימים, אינני מוצא טעם שלא להוסיף ולעכב את תחילת ריצוי העונש עד לערעור.

3.לפיכך, אני דוחה את ריצוי העונש עד הדיון בערעור בבית המשפט המחוזי ביום 8.11.00. אם לא ינתן פסק הדין בערעור באותו יום יחליט בית המשפט המחוזי אם להוסיף ולדחות את תחילת ריצוי העונש.

המזכירות תמציא את העתק ההחלטה למחלקת הסעד בעירית באר שבע.

ניתנה היום, כ"ג

בתשרי תשס"א (22.10.00).

ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00074680.

M02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בבש 21765/00

הלכות

  1. 1במצב שבו המערער לא היה עצור במשך ההליך, המשיך להתגורר עם הקטין ולא נרשמו תלונות נוספות, אין טעם שלא להמשיך ולעכב את תחילת ריצוי העונש עד לדיון בערעור.