פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
7473/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט ע' פוגלמן
המערער:
מוסטפא בן זיאד דענא
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בירושלים, מיום 11.7.07, בת.פ. 3026/07, שניתן על ידי סגן הנשיא השופט צ'
סגל
תאריך הישיבה:
ו' באדר ב התשס"ח
(13.03.08)
בשם המערער:
עו"ד גאנם פארס
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן למבוגרים
מתורגמן:
עו"ד אושרה פטל
גב' ברכה וייס
מר חאלד עוין
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בכתב אישום מתוקן שהוגש נגד המערער לבית המשפט המחוזי נטען, כי בחודש פברואר 2007 הוא עשה לו מנהג – לתקוף עם אחרים קורבנות תמימים ולשדוד את רכושם. למערער יוחסו חמישה אישומים מסוג זה, במהלכם הותקפו חלק מהקורבנות בצורה קשה, נגרמו להם חבלות, ורכוש נגנב.
המערער הודה בעובדות אשר יוחסו לו, ובעקבות כך הורשע בעבירות שוד לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך, דן אותו בית המשפט המחוזי לחמש שנות מאסר 12 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות כל אחד מקורבנותיו בסכום של 2500 ש"ח.
המערער, הסבור כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו, מבקש את התערבותנו בגזר הדין, ברם לא מצאנו כי הוכחה בפנינו עילה לעשות זאת. המערער שדד עם חבריו קורבנות שלרוע מזלם נקלעו לדרכו, כאשר מעשי השוד היו מלווים לעתים באלימות לשמה. כידוע, מעשים אלה כרוכים לא רק בנזק פיסי לקורבן, ולעתים קרובות הם מלווים בטראומה קשה ממנה מתקשה הקורבן להשתחרר גם לאחר שחולף זמן ניכר. חומרה מיוחדת נודעת, מטבע הדברים, לעובדה שהמערער חטא לא בכישלון חד פעמי, אלא ברצף של כשלנות שדי בו בפני עצמו כדי ללמד עד כמה מרחיקת לכת היא הסכנה הגלומה בו.
נוכח האמור, לא מצאנו בעונש חומרה כלשהי, ומדעתנו לא שינינו גם נוכח העונש שהושת על מעורב אחר בפרשה – סאלח נסאר, ולו מן הטעם שזה האחרון הורשע במספר קטן יותר של מעשי שוד (שלושה), בעוד שהמערער הורשע בחמשה.
הערעור נדחה.
ניתן היום, ו' באדר ב' התשס"ח (13.03.08).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט