ע"פ 7474/01 אבוקטו גאסר סלימאן נ. מדינת ישראל

לפנינו שני ערעורים בעניין חומרת העונש של שותפים במעשה שוד מזויין, אשר הורשעו על-פי הודאתם בעבירה זו. המערער בע"פ 7474/01 הורשע גם בשימוש ברכב ללא רשות, בהצתה ובעבירת נשק. המערער בע"פ 9921/01 הורשע בשוד מזויין ובשימוש ברכב ללא רשות. בעת השוד שבוצע כלפי מתדלק בתחנת דלק נורו יריות וירייה אחת פגעה בכף רגלו של המתדלק וגרמה לו חבלה חמורה. בית המשפט המחוזי בבאר-שבע החליט בגזר דינו להטיל על שני השותפים עונש זהה: 42 חודשי מאסר בפועל ו24- חודשי מאסר על-תנאי. כנגד גזרי-דין אלו מכוונים הערעורים שבפנינו. בא-כוח המערער בתיק ע"פ 9921/01 טען בפנינו כי הטלת עונש אחיד על שני המערערים אינה מוצדקת בשל ההבדלים הקיימים ברקע העבירה ובנסיבות האישיות. לדבריו, תפקידו של המערער בשוד לא היה דומיננטי וצריך היה לתת ביטוי לעובדה זו בגזר הדין. באשר למערער בע"פ 7474/01, נטען על-ידי בא-כוחו כי העונש חמור מדי בהתחשב בכך שעברו של המערער הוא נקי, בכך שהביע חרטה כנה וכן בהתחשב בעובדה כי הוא נגרר אחר שותפו, המבוגר ממנו.

לאחר ששקלנו את טיעוני בעלי הדין בשני הערעורים הגענו למסקנה כי אין מקום להתערב בגזרי הדין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע. בית המשפט נתן את דעתו על כל השיקולים הנוגעים לעניין, הן לקולא והן לחומרא, והגיע למסקנה כי אין להבחין בעונש בין שני השותפים מן הסיבות אותם פירט בגזר הדין.

נראה לנו כי לאור חומרת העבירה של שוד מזויין תוך שימוש בנשק חם, העונש שנגזר על המערערים אינו חמור כלל ועיקר. באשר להבדלים בין השותפים, לא השתכנענו כי אלה מצדיקים הבחנה בענישה. בית המשפט הדגיש כי המערער הצעיר נגרר אחרי המערער המבוגר ממנו. לעומת זאת, יש להתחשב בכך שעבירות המבוגר היו במספר פחות מעבירות הצעיר. בנסיבות אלה נראה כי אין פגיעה בעיקרון אחידות הענישה לאור ההיבטים המיוחדים הנוגעים לכל אחד מהמערערים.

אי לכך שני הערעורים נדחים.