ע"פ 7493/07 ירון אנג'ל נ. מדינת ישראל

הנשיאה ד' ביניש:

המערער הועמד לדין בגין עבירת רצח שביצע לכאורה עם אדם אחר כששניהם רכובים על גבי אופנוע ושניהם ירו בקרבן. כתב האישום שהוגש נגד המערער תוקן במסגרת הסדר טיעון והמערער הודה בכתב האישום המתוקן בעבירת הריגה ונידון ל-20 שנות מאסר במסגרת העונש שהוסכם עם התביעה באותו הסדר. שותפו לעבירה ערך אף הוא הסדר טיעון ועל פי ההסדר שנערך עימו נידון ל-13 שנות מאסר בפועל.

בערעורו לפנינו טען סנגורו המלומד של המערער כנגד הפער בין העונשים ואף ייחס לתביעה הטעייה של מרשו בעת עריכת הסדר הטיעון. על רקע זה ביקשנו לקבל הסבר מפורט מפי באת-כוח המדינה המתייחס להבחנה בין המערער לשותפו לעבירה באשר לעונש שנגזר על כל אחד מהם. שמענו הסבר מפורט לעניין זה מפי באת-כוח המדינה ואף הוצגו לנו הפרוטוקולים של הדיונים שקדמו לגזר הדין שהוטל על כל אחד מהנאשמים באותה פרשה, לאחר עיון בפרוטוקולים שוכנענו כי העונשים שנגזרו על המערער ועל שותפו היו פרי הסדרי טיעון מנומקים ומפורטים בבית המשפט קמא, וההבחנה בין המערער לנאשם הנוסף הייתה בידיעתו ועל דעתו של סנגורו של המערער באותו הליך. המערער הועמד לדין מלכתחילה באשמה של רצח בכוונה תחילה. בעניינו היו לדעת התביעה ראיות לכאורה בעלות עוצמה. עדת ראייה - קרובת משפחה של קרבן הרצח - מסרה בחקירה כי מי שנהג באופנוע הוא זה שירה במנוח את הירייה הקטלנית בחזהו. המערער הודה בחקירתו כי הוא היה זה שנהג באופנוע, והאופנוע אף היה שייך לו. כנגד הרוכב הנוסף, מי שהיה הנאשם שהקלו בעונשו, לא היו ראיות מספיקות ברמה הנדרשת לאישום ברצח ועל פי עדת הראייה הרוכב הנוסף ירה לעבר רגליו של המנוח. מתוך רצון להקטין את הפער בין השניים הועמד המערער לדין בכתב האישום המתוקן בעבירה של הריגה למרות שניתן היה להאשימו ברצח. כל הנסיבות הכרוכות בגזירת הדין וההבחנה בין העונשים היו מוסכמות גם על הסנגורים ונתקבלו על ידי בית המשפט.

אשר על כן, משהוטל על המערער עונש שקיבל על עצמו בידיעת מכלול הנסיבות, וכאשר הודה בעובדות ובהן מעשה ההריגה עצמו, ואף באישום נוסף של נשיאת נשק עקב הטמנת חלקי שני האקדחים שבהם בוצע הירי, אין לומר כי נגזר עליו עונש מופרז המצדיק התערבותנו כדי להקל בעונשו.

אשר על כן הערעור נדחה.