ע"פ 7507/12 תרא טאעון נ. מדינת ישראל

המערער הודה, לאחר שהחלה שמיעת חלק מהראיות, בעובדותיו של כתב האישום בו יוחסה לו העבירה של החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי.

המערער נראה ביום 26.2.2012 על ידי סיירי בטחון, מתכופף בסמוך לרכב חונה. הסיירים התקדמו לעברו והוא החזיק בידו שתי כפפות לבנות. המערער פתח בריצה, נתקל בשרשרת ברזל, נפל וכך נפלו הכפפות מידיו. בכפפה אחת היה הרואין במשקל כולל של 47.256 גרם , בשניה - הרואין במשקל של 46.856 גרם . הסמים הוחזקו באריזות פלסטיק סגורות.

בעברו של המערער עבירות אלימות וסמים. בגין עבירת סמים קודמת – החזקת מנות של קוקאין במשקל 5.6 גרם – נדון שנתיים קודם לכן למאסר בפועל של 7 חודשים ול-7 חודשי מאסר על תנאי. מאסר על תנאי זה היה בר הפעלה, והוא הופעל במסגרת גזר הדין הנוכחי.

בית המשפט עמד בגזר הדין על נסיבות חייו הקשות של המערער, ועל רצונו לעבור הליך טיפולי. יחד עם זאת עמד גם על הצורך להילחם בסמים. הוטל על המערער עונש מאסר בפועל של 48 חודשים מיום מעצרו, 26.2.2012, הופעל במצטבר המאסר על תנאי הנזכר של שבעה חודשים וכן הוטל מאסר על תנאי. לא ראינו עילה מספקת להתערב בעונש שנגזר. מהתסקיר העדכני שהוגש לנו עולה כי המערער מבין שהוא זקוק לטיפול אולם, כלשונו "קשה לו להתחיל מההתחלה". שירות המבחן ציין כי יש צורך לשלב את המערער בטיפול אינטנסיבי שיסייע לו בעיבוד קשיים רגשיים ובהפסקת שימוש בסמים, העומדים ביסוד התנהגותו האלימה והתוקפנית, והמערער מתקשה לגייס את הכוחות לכך. ב"כ המערער הביע בשמו רצון להתחיל בטיפול, אך קשה לייחס לכך משקל רב נוכח התסקיר העדכני. אכן, קיים צורך עליו עמדה המשיבה, להתמודד בהחזקת סמים בכמויות כאלה שיש בה כדי להשחית את הרבים. העבר הפלילי מצביע על כך שלמרות שהמערער צעיר לימים נדרשת תקופת מאסר משמעותית כדי להרתיעו.

הערעור נדחה.