ע"פ 7512/08 אבנר גורגא נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את המערער, לאחר שמיעתן של ראיות,

בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות, החזקת סכין שלא כדין, נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח, והחזקת סם מסוכן. בכתב אישום מתוקן שהוגש לבית משפט קמא נטען, כי בתאריך 11.6.07, בשעות הבוקר, נכנסה אשה לרכבה שחנה ליד סניף בנק בפרדס חנה, כשלפתע פתח המערער את דלת הרכב, ותוך שהוא מאיים עליה בסכין דרש ממנה למסור לו את כספה. לאחר שהמתלוננת נתנה לו סכום של 600 ש"ח, הורה לה המערער למסור לו גם את רכבה, ובתגובה היא הציעה להסיעו למחוז חפצו. המערער הורה למתלוננת להתחיל לנוסע תוך שהוא מאיים עליה בסכין שבידו, בגז מדמיע ואקדח מפלסטיק, עד שבשלב מסוים הורה לה לעצור ולצאת מהרכב. משעשתה זאת, הוא הסתלק מהמקום, ובחלוף יומיים נעצר בסמוך לאחר נהיגה ברכב, וברשותו כמויות קטנות של סם מסוכן מסוג הירואין וקוקאין.

על כל אלה נדון המערער ל-51 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, פסילה של שנתיים מלהחזיק ברישיון נהיגה, והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום של 2000 ש"ח. כמו כן, הורה בית המשפט על הפעלתם של מאסרים על-תנאי שעמדו נגד המערער, חלקם בחופף וחלקם במצטבר, כך שתקופת מאסרו הכוללת הועמדה על 60 חודשים.

הערעור מופנה כנגד העונש.

המערער, אדם בגיל מתקדם, אב לילדים וסבא לנכדים, חטא בעבירות שחומרתן המופלגת. בטבורה של עיר, ולאור היום, הוא שדד נהגת ממנה הוא שלל את כספה ואת רכבה, תוך שהוא מאיים עליה בסכין. נדמה כי לא יקשה לשער את רגעי החרדה שהיו מנת חלקה של אותה נהגת, אולם חשובה מכל העובדה כי מדובר במעשים המעידים על מבצעם כמי שנחון בחוצפה ובתעוזה שאינן יודעות גבול, ומכאן סכנתו הרבה לצבור. בנסיבות אלו, ונוכח עברו הפלילי, העונש שהושת על המערער אינו חמור כלל ועיקר, וככל שהוא יתמיד בכוונתו להיגמל מהשימוש בסמים, נתונה המלצתנו לשלבו בתהליך מתאים במקום מאסרו.

הערעור נדחה.