פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 752/08 פלוני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ענישה במעשה מגונה, מאסר על תנאי ועבודות שירותערעור על הכרעת דין וגזר דין של בית המשפט המחוזי בנצרת

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

המערער הורשע במעשה מגונה וערער על ההרשעה ועל גזר הדין. בית המשפט דחה את הערעור על הכרעת הדין, אך קיבל את הערעור על גזר הדין בכך שהופחת מאסר התנאי לתקופה שאינה עולה על העונש המירבי, ונוכו ממאסר ימי המעצר.

העובדות

המערער הואשם בשלושה פרטי אישום בעבירות מין והורשע באישום אחד בעבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, וזוכה משני האישומים האחרים. בית המשפט המחוזי גזר עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננת. העבירה בוצעה בשנת 2001 וכתב האישום הוגש בשנת 2005.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם מעשיו של המערער בחיבוק ונישוק המתלוננת מהווים מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין?
  2. 2.האם עונש מאסר על תנאי בן 36 חודשים, המצטרף ל-6 חודשי מאסר, עולה על העונש המירבי הקבוע לעבירה?
  3. 3.האם יש לנכות מתקופת המאסר את ימי המעצר בפועל?

הלכות

  1. 1

    אין מקום להתערב בהכרעת הדין כאשר בית המשפט המחוזי קבע ממצאים לאחר הליך ממושך ומפורט ובחן את נסיבות המקרה.

    ״לא ראינו ממש בטענות אלה לעניין הכרעת הדין. בפני בית המשפט המחוזי התקיים הליך ממושך ומפורט, נשמעו עדויות ונקבעו ממצאים.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מאסר על תנאי המצטבר למאסר בפועל אינו יכול לעלות על העונש המירבי הקבוע בחוק לעבירה, ולכן יש להפחית אותו בהתאם.

    ״צודק בא-כוח המערער בטענתו כי עונש מאסר על תנאי של 36 חודשים המתווסף ל-6 חודשי מאסר, עולה על העונש המירבי הקבוע בחוק לעבירה שבה הורשע המערער.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעשה מגונה
  • עבודות שירות
  • מאסר על תנאי
  • עונש מירבי
  • הכרעת דין
  • גזר דין
  • פיצוי למתלוננת

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

752/08

בפני:

כבוד הנשיאה ד' ביניש

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט ח' מלצר

המערער:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בבית המשפט המחוזי בנצרת ביום

12.12.07 בתיק פ 542/05 על-ידי כבוד השופטים

א'

אמינוף, נ' מוניץ מנהיים וז' הווארי

תאריך הישיבה:

ח' בסיוון ה

תשס"ח

(11.06.08)

בשם המערער:

עו"ד מנחם רובינשטיין

בשם המשיבה:

עו"ד מיטל בוכמן-שינדל

פסק-דין

נגד המערער הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בנצרת בו הואשם בשלושה פרטי אישום בעבירות מין שונות. בסופם של ההליכים הורשע המערער באישום הראשון בעבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וזוכה משני פרטי האישום הנוספים. בגין הרשעתו השית עליו בית המשפט עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 36 חודשי מאסר על תנאי לריצוי אם יורשע בעבירות מין מסוג פשע ו-12 חודשים בגין הרשעה בעבירה לפי סעיף 348(ג) ו-349, קנס בסך 8,000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתם וכן פיצוי למתלוננת בסך של 10,000 ש"ח. הערעור הוגש הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.

בערעורו על הכרעת הדין ביקש הסנגור המלומד לשכנענו כי מעשיו של המערער בעת שחיבק ונישק את המתלוננת בצווארה ובפיה, מעשה שהסתיים כאשר המתלוננת שפכה על הנאשם את פחית המשקה שהיתה בידה, לא היה בגדר מעשה מגונה בשים לב לתפיסתו של המערער את הנסיבות במקום.

לא ראינו ממש בטענות אלה לעניין הכרעת הדין. בפני בית המשפט המחוזי התקיים הליך ממושך ומפורט, נשמעו עדויות ונקבעו ממצאים. לא ראינו להתערב במסקנותיו של בית המשפט לעניין זה לא באשר למעשים שבוצעו ולא ביחס למסקנה המשפטית המתחייבת מממצאים אלה, על רקע נסיבות המקרה.

אשר לעונש שהושת על המערער ראינו לקבל חלק מהטענות שהעלה בפנינו הסנגור. ראשית, צודק בא-כוח המערער בטענתו כי עונש מאסר על תנאי של 36 חודשים המתווסף ל-6 חודשי מאסר, עולה על העונש המירבי הקבוע בחוק לעבירה שבה הורשע המערער. על כך לא חלקה גם באת-כוח המדינה, ולפיכך ביקשה כי נפחית את עונש המאסר על תנאי רק במידה הנדרשת לקיום העונש המירבי ונעמידו על 30 חודשים. עוד טען בפנינו בא-כוח המערער כי בית המשפט לא הפחית מתקופת המאסר שהושתה על מרשו את הימים בהם היה נתון במעצר בפועל ומדובר ב-34 ימים. עוד ציין כי מדובר בעבירה משנת 2001 שכתב האישום בגינה הוגש רק ב-2005 והעונש הושת תקופה ניכרת לאחר ביצועה. אשר לקנס ולפיצוי המתלוננת, ויתר הסנגור על הערעור שכן אלה כבר שולמו.

בשים לב למכלול טענות הצדדים בפנינו החלטנו לקבל את הערער על גזר הדין באופן חלקי, כך שיוותר עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות על כנו, אלא שינוכו ממנו 34 ימים בהם היה המערער נתון במעצר. אשר לעונש המאסר על תנאי, אנו מעמידים את תקופת התנאי על 18 חודש שלא ירוצו אלא אם יעבור המערער עבירות פשע שהן עבירות מין לפי פרק י' סימן ה' לחוק העונשין. אם יורשע בעבירות לפי סעיפים 348(ג) ו-349 יהיה המאסר על תנאי שניתן להפעלה בן 12 חודשים בלבד. יתר חלקי גזר הדין יוותרו על כנם.

על המערער להתייצב בפני הממונה על עבודות שירות לא יאוחר מיום 22.6.08, והממונה יקבע את סוג עבודות השירות לריצוי החל מיום 1.9.08. ימי הריצוי בעבודות שירות ינוכו מהתקופה.

ניתן היום, ח' בסיוון תשס"ח (11.6.08), במעמד באי-כוח

הצדדים.

ה נ ש י א ה

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • ע"פ 9956/05אסף שי נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1אין מקום להתערב בהכרעת הדין כאשר בית המשפט המחוזי קבע ממצאים לאחר הליך ממושך ומפורט ובחן את נסיבות המקרה.
  2. 2מאסר על תנאי המצטבר למאסר בפועל אינו יכול לעלות על העונש המירבי הקבוע בחוק לעבירה, ולכן יש להפחית אותו בהתאם.