ע"פ 7527/05 ג'סאן סעיפאן נ. מדינת ישראל

1.בכתב אישום שהוגש נגד המבקש ואחר, חאלד שרארי, נטען, כי בחודש פברואר 2005, בשעת לילה מאוחרת, נכנסו השניים לבית מלון בחיפה, ובאיומי סכין בה החזיק המבקש, הם שדדו מפקיד הקבלה סכום של 325 ש"ח. לאחר זאת כלאו המבקש ושותפו את קורבנם בשירותים, ניתקו את חוטי הטלפון ונמלטו מהמקום.

דקות ספורות לאחר אותו אירוע ביצעו השניים שוד בבית מלון נוסף. גם הפעם איים המבקש עם סכין אותה הצמיד לצווארה של פקידת הקבלה, שמסרה לתוקפים את מפתח הקופה ממנה הם נטלו כסף. במהלך אירוע זה נגרמו לפקידה חתכים באצבעותיה, כתוצאה מפגיעת הסכין בה החזיק המבקש.

2.בגין עובדות אלו, בהן הודה המבקש בעת שהיה מיוצג על ידי סנגור אחר, הוא הורשע בעבירות שוד, היזק בזדון, כליאת שווא, חבלה, החזקת סכין והחזקת רכוש החשוד כגנוב. בעקבות כך נגזר למבקש עונשו: 54 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את אחד מבעלי המלונות בסכום של 2,500 ש"ח.

3.כנגד פסק-דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור, ובגדרו עותר המבקש לעכב את ביצוע העונש. נטען, כי הרשעת המבקש לוקה בפגמים: משפטו לא הופרד בפועל ממשפטו של שותפו; הודאתו ניתנה במצב של שיכרות ואובדן חושים; ובעת מתן גזר דינו התבסס בית משפט קמא על כתב אישום מתוקן שהוגש בעניינו של חאלד שרארי, ולא בכתב האישום אשר שימש בסיס להרשעתו. להשלמת התמונה אוסיף, כי לאחר שהסתיימו ההליכים בפני בית משפט קמא, שכר המבקש את שירותיו של בא-כוחו הנוכחי, עו"ד א' מרג'יה, שעתר לפני בית המשפט המחוזי לבטל את ההליכים שהתקיימו בעניינו של המבקש, ובקשתו נדחתה.

4.המבקש הודה במהלך הדיון בערכאה הראשונה בעובדות שיוחסו לו, מפיו-שלו ובאמצעות בא-כוחו, והוא אף טרח והוסיף דברים לעונש. לפיכך, נכון לשלב זה של ההליכים, לא נראה כי נפלו פגמים מהותיים במשפטו של המבקש, ובוודאי לא כאלה שהיו כרוכים בעיוות דין.

ובאשר לבקשה לעכב את ביצועו של העונש – מדובר במי שחטא בשני מעשי שוד שלוו באלימות, והינו בעל עבר פלילי. בנסיבות אלו, גם אם יחליט בית משפט זה להקל בעונש, קשה להניח שיוחלט לפטור את המבקש כליל מלשאת במאסר ממש. על כן לא ראיתי מקום לעכב את ביצוע העונש, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה.