ע"פ 7528/05 שרון אדרי נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של סיוע להחזקת סם מסוכן מסוג חשיש, במשקל 26 ק"ג ברוטו, שלא לשימוש עצמי.

לאחר שהוגש בעניינו תסקיר של שירות המבחן, גזר לו בית המשפט המחוזי 6 חודשי מאסר בהם היה אמור לשאת בדרך של עבודות שירות, 10 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 7,500 ש"ח. כמו כן נקבע כי המערער יהיה נתון בפיקוח שירות המבחן במשך 12 חודשים. אולם, המערער לא נמצא מתאים לשאת בעונש המאסר בדרך של עבודות שירות, ועל-כן הוחלט שעליו לשאת בעונש בדרך של מאסר ממש.

באת-כוחו המלומדת של המערער משיגה בפנינו על כך שבגזר דינו של בית משפט קמא לא נכללה הוראה לנכות את התקופה בה שהה שולחה במעצר. ואכן, ההלכה הנוהגת היא שבבואו לגזור את עונשו של נאשם, מצווה בית המשפט לתת את דעתו גם על תקופת המעצר, אולם גם את זאת יש להדגיש, כי לנאשם אין זכות קנויה שבית המשפט ינכה תקופה זו מתקופת המאסר אותה הוא גוזר.

באשר לעניינו של המבקש, אפשר שהעדר ההתייחסות של בית המשפט המחוזי בשאלת המעצר נבעה מחמת שכחה, ואפשר שהוא עשה זאת מדעת. אולם, מאחר והעונש שהושת על המערער הנו קל ומתון על פי כל אמת מידה, לא ראינו מקום להקל עמו עוד, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.