ע"פ 7531/01 מדינת ישראל נ. לאוניד אוריאש

המערער הורשע בחבלה בכוונה מחמירה (עבירה לפי סעיף 329(א)(1)(ב) לחוק העונשין, התשל"ז1977-). הוטלו עליו שש שנות מאסר מהן ארבע לריצוי בפועל. לפנינו ערעור המערער על הרשעתו בדין ועל חומרת העונש. המדינה מערערת על קולת העונש.

בערעור המערער על הרשעתו לא מצאנו ממש. בית המשפט האמין לגירסת המתלוננת שנתמכה בעדותו של שוטר. הוא לא האמין לגירסת המערער. על פי הגירסה שנמצאה מהימנה עליו, הסיק בית המשפט הן את הרכיב העובדתי והן את הרכיב הנפשי של העבירה בה הורשע. נטען בפנינו כי לא הוכחה הכוונה המיוחדת. טענה זו אין בידינו לקבל. זו עולה הן מפעולותיו של המערער (המכות באמצעות בקבוק היין, הנסיון לחנוק) והן מאימרותיו (שברצונו להורגה).

העונש שהוטל על המערער אינו קל. עם זאת, אין הוא מצדיק הקלה. הצענו למדינה לוותר על ערעורה שלה, וזו נענתה להצעה. עשינו כן, בעיקר בהסתמך על התסקיר החיובי שהוגש לנו, ועל נכונותו של המערער לשתף פעולה בטיפול שהוצע לו.

התוצאה היא כי ערעור המערער נדחה, ואילו ערעור המדינה נדחה גם הוא.