ע"פ 7566/03 גיא סנין נ. מדינת ישראל

השופט מ' חשין:

המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, על-פי הודאתו, ב-13 עבירות שעניינן סחיטה באיומים, עבירה כהגדרתה בסעיף 428 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977. ההודאה היתה על-פי הסדר טיעון, ולפיו עתרה המדינה ל-34 חודשי מאסר. לאחר טיעון גזר בית-המשפט על המערער 48 חודשי מאסר, מתוכם 30 חודשים לריצוי בפועל, בניכוי ימי המעצר, והיתרה מאסר על-תנאי.

הערעור הוא על חומרת העונש.

מסכת העובדות המתוארת בכתב-האישום - ואשר המערער הודה בה - נסבה על מעשי סחיטה שהמערער הפעיל כלפי נשים אשר הגיעו לבתי מלון בהרצליה עם בני זוג שאינם בעליהן. בדרך שלא נודעה, זיהה המערער את המתלוננות, השיג את פרטיהן האישיים - לרבות את מקום מגוריהן ומספרי הטלפון בבתיהם - ונהג להתקשר עימהן באומרו להן כי ידוע לו מה שידוע, וכי אם ברצונן שלא יגלה את הדבר לבעליהן, כי-אז תשלמנה לו סכומי כסף כפי שנקב. במקרים אחדים נענו המתלוננות לדרישתו של המערער, מחשש שמא יגלה לבעליהן את סודן.

בא-כוח המערער טען כי העונש שנגזר על מרשו עונש חמור הוא יתר על המידה, בייחוד בשים-לב לרקע האישי של חיי משפחתו. אנו סבורים אחרת. לא זו בלבד שהעונש אשר נגזר על המערער בא בגידרי הסדר הטיעון שהמערער היה צד לו, אלא שהעונש לעצמו עונש קל הוא ביותר. העבירות שעבר המערער - עבירות הן שיש בהן כיעור רב, וזאת נוסף לחומרה הנודעת להן. לא נמצא לנו כי יש וראוי להתערב בגזר-דינו של בית-משפט קמא, ואנו מחליטים לדחות את הערעור.

הערעור נדחה.

היום, ב' באדר תשס"ד (24.2.2004).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

03075660_G01.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il