ע"פ 7585/03 אברהם איתן נ. מדינת ישראל

1.המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, על-פי הודאתו, בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה כהגדרתה בסעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. משהורשע כך בדינו גזר עליו בית המשפט מיגוון עונשים זה: 18 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי המאסר; 12 חודשי מאסר על תנאי; פיצוי המתלונן בסך של 5,000 ₪; וקנס בסך 500 ש"ח.

הערעור שלפנינו ערעור הוא על גזר הדין.

2.נסיבות העבירה היו אלו, שעל רקע מריבה עם שכנו, המתלונן, נפגשו השניים בחדר המדרגות של ביתם המשותף, והמערער אשר היה מצוייד בסכין דמויית-גרזן היכה ללא-רחם בראשו של המתלונן, במצחו, בעורפו, בקודקודו ובאוזנו השמאלית. המתלונן אושפז בבית חולים והחתכים שבראשו נתפרו. המתלונן הוסיף והעיד בבית המשפט כי סובל הוא מכאבי ראש בשל אותה תקיפה, כי איבד את השמיעה וכי נזקק אף להליכה בעזרת מקל במשך חודשים מספר. כן הוסיף והעיד כי סובל הוא מסיוטי- לילה.

3.קראנו את כתב הערעור והוספנו ושמענו את דבריה של באת-כוח המערער. לטענתה, יש וראוי להקל עם המערער אשר משפחתו הגרעינית - אשתו וילדיו – נתרחקה ממנו ועזבה את הארץ בדרכה לצרפת. כן הצביעה עו"ד ז'ולסון על היעדר עבר פלילי למערער.

4.טענותיה של עו"ד ז'ולסון טענות ראויות הן אך אלו הובאו במניין, וביתר, שעה שבית משפט קמא גזר את עונשו של המערער. המערער עשה מעשה קשה ביותר והיה צפוי לעונש בן 14 שנים. אך נס הוא שהמתלונן לא נשא בפגיעה במוחו, שלו כך היה כי אז היה המערער נשלח לבית האסורים לשנים רבות. אולם נס שאירע אינו מזכה את המערער כי יצא פטור בלא כלום. העונש שנגזר על המערער נוטה לא מעט לקולה ובוודאי אין הוא עונש שראוי כי אנו נתערב בו.

5.הערעור נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונשו במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע ביום 1.12.03, עד השעה 11:00 בבוקר. הערבויות הקיימות תמשיכנה לעמוד בתוקף עד להתייצבותו של המערער לריצוי עונשו כאמור.