ע"פ 7594/19 פלוני נ. מדינת ישראל

מונחת לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"פ 27792-11-17, כב' סגן הנשיאה א' ביתן ). העיכוב מופנה כנגד ההוראה כי על המערער לשהות במעון נעול במשך 12 חודשים בגין עבירות אלימות.

מקרה זה מכיל בחובו נתונים לא שגרתיים הרלוונטיים לבקשה הנידונה. די להזכיר כי המערער ביצע את העבירה בהיותו בן 14 שנים, והיום הוא בן 16 וארבעה חודשים. המערער שוהה תקופה של שלושה וחצי חודשים במעצר בית אצל הוריו ולא נטען לכל הפרה של תנאי המעצר. בא-כוח המערער משיג על פסק דינו של בית משפט קמא בסוברו כי ניתן לקדם שיקום של המערער "במסגרת הקהילה". עוד הוא מתייחס לתקופה הקצרה יחסית של הרכיב העיקרי של העונש, כנימוק שבכוחו להצדיק מתן עיכוב ביצוע.

התובעת לא מתעלמת מכך, אך מדגישה כי כיום יש מקום לקלוט את המערער במעון הנעול, וזאת על-אף הדחיות של השבועות האחרונים. לצד זאת, היא מביעה חשש שקבלת הבקשה עלולה להביא למצב שבו אין מקום לקלוט את המערער במעון.

יוצא כי שני הצדדים טוענים כי אי קבלת עמדתם עשויה לייתר את הערעור או להשפיע על תוצאותיו.

כאמור, הצטברות הנתונים אינה שגרתית. מצד אחד, נדמה כי יש לפעול על-פי הלכת שוורץ , אך מצד אחר, ראוי לתת ביטוי לטענות הענייניות של שני הצדדים.

בהינתן כל אלו, החלטתי להיעתר לבקשה ולהורות על עיכוב ביצוע מועד ההתייצבות במעון הנעול. בד בבד, על האחראית על יומן הדיונים הפליליים לקבוע את הדיון בערעור עד סוף חודש דצמבר.