ע"פ 7595/11 עמאד אלנצאצרה נ. מדינת ישראל

לא ראינו מקום להיעתר לערעור זה. המערער הובא לדיון יחד עם נאשם נוסף יוחסו לשניהם בצוותא עבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, וקשירת קשר לביצוע פשע של גניבת רכב.

המערער הואשם גם בנהיגה בזמן פסילה, והנאשם האחר הואשם בכניסה לישראל שלא כדין.

המערער הודה בעובדות כתב האישום, ואילו לגבי הנאשם האחר נקבע שאף שאין לו כל חלק פיזי בביצוע הנהיגה (המערער הוא שנהג ברכב), מבחינה משפטית הוא נחשב למבצע בצוותא על אף חלקו הפאסיבי. בסופו של דבר, הטיל בית המשפט על המערער שלפנינו עונש מאסר בפועל של שלוש שנים בניכוי תקופת מעצרו, מאסר על תנאי, ופסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שלוש שנים.

על הנאשם האחר הוטל עונש של עשרים חודשי מאסר ומאסר על תנאי.

העונש של שלוש שנות מאסר שהוטל על המערער אינו חמור כלל ועיקר. כפי שהסביר בית המשפט המחוזי רק משום הודאתו של המערער ולקיחת האחריות לא הוטל עליו מלוא העונש המתחייב על פי פסיקתו של בית משפט זה.

בדיון בעל-פה העלה בא-כוח המערער טענה שלא הועלתה בכתובים, לפיה יש להקל בעונשו של המערער בשים לב לעונש שהוטל על הנאשם האחר. גם בטענה זו לא מצאנו ממש. בצדק הגדיר בית המשפט המחוזי את חלקו של המערער שלפנינו בפרשה כחלק עיקרי ומרכזי. המרדף שאירע כפי שפורט בהרחבה בכתב האישום היה מרדף מסוכן מאוד, והוא הנותן למעשיו של המערער מימד של חומרה יתרה ביחס למעשיו של הנאשם האחר.

הערעור נדחה.