פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
7603/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט י' עמית
המערערת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
תאבת ג'בארין
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בחיפה, מיום 6.9.2010, בתיק פל. 131-04-10, שניתן על ידי השופט יצחק כהן
תאריך הישיבה:
ד' בסיון התשע"א
(06.06.11)
בשם המערערת:
עו"ד דותן רוסו
בשם המשיב:
עו"ד מוחמד מסארווה
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בחודש אוקטובר 2010, בעקבות התפרעויות שהתרחשו בהר-הבית, גמר המשיב אומר להשליך בקבוקי תבערה לעבר הישוב מי-עמי. בתאריך 16.3.10 הוא מילא בקבוק בדלק, הכניס לתוכו חתיכת בד וחיבר אותו לחבילת זיקוקים. לאחר זאת הצית המשיב את הבד והשליך את הבקבוק שפגע בסמוך לגדר הישוב. על מעשה זה חזר המשיב בחלוף יומיים, והפעם הפגיעה היתה קרובה יותר לבתי הישוב. בגין כל אלה יוחסו למשיב עבירות של יצור נשק, נשיאתו וכן ניסיון הצתה, ומשהודה בעובדותיו של כתב האישום, הרשיעו בית המשפט המחוזי בחיפה באותן עבירות. בעקבות כך נדון המשיב ל-15 חודשי מאסר, 20 חודשים מאסר על-תנאי, וכן הופעל מאסר מותנה בן 12 חודשים שעמד נגדו, במצטבר.
המדינה עותרת בפנינו להחמיר בעונש, הואיל ולהשקפתה הוא אינו הולם את חומרת העבירות והסכנה הנשקפת מהן. עוד נטען, כי אין מדובר במעשים שמקורם בלהט יצרים או בשיקול דעת מוטעה, אלא בכאלה שקדמו להם מחשבה ותכנון. עוד הפנתה המדינה לעברו הפלילי המכביד של המשיב, ובין היתר, להרשעתו בשנת 1993 בעבירת ניסיון הצתה.
מקובלת עלינו השקפת המדינה באשר לחומרת מעשיו של המשיב והסכנה הגלומה בהן. מעשיו כוונו להסב נזק על רקע של השקפת עולם לאומנית, ומכאן גם פוטנציאל הסכנה הטמון במערער זה לציבור. עם זאת, הנזק שגרם המשיב היה מזערי, ועל כן גם אם העונש שהושת עליו נוטה לקולא, בהצטברותו לעונש המאסר המותנה שהופעל,ל
הוא יוצר תקופת מאסר משמעותית (27 חודשים), שדי בה בנסיבות הענין.
אי לכך, הערעור נדחה.
ניתן היום, ד' בסיון התשע"א (06.06.2011).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט