ע"פ 7605/07 עוזי קרן נ. מדינת ישראל

לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום באילת ( השופט א' יקואל ) מיום 28.8.2007 שלא לפסול עצמו מלדון בת.פ. 1569/04.

המערער הורשע ביום 10.7.2007 בעבירה של השלכת פסולת ברשות הרבים לפי סעיפים 2 ו-13 לחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984, ודינו נגזר לתשלום קנס בסכום של 30,000 ₪ או לתקופת מאסר בת שלושים וחמישה ימים תחתיו. ביום 26.8.2007 הגיש המערער בקשה לפסילתו של השופט יקואל . לטענת המערער, מנהל רשות הנמלים לא התייצב למשפטו על אף שהמערער ביקש לזמנו לשם מסירת עדות. מעובדה זו ביקש המערער להסיק כי על השופט יקואל לפסול עצמו מלדון בתיק. ביום 28.8.2007 דחה בית משפט השלום את בקשת הפסלות. בהחלטה נקבע כי "הדיון הסתיים ולכן הבקשה נדחית". על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי, בו חוזר המערער על טענותיו.

כאמור לעיל, בקשת הפסלות הוגשה לבית המשפט כשמונה שבועות לאחר שניתן גזר הדין. בשלב זה של ההליך, לאחר שנחתם הדיון ודינו של המערער נגזר, אין עוד צורך לבחון את כשירותו הקונקרטית של השופט לדון בעניינו של המערער. רק לאחרונה נפסק במקרה דומה, כי "בקשה לפסילת שופט צופה במהותה פני עתיד, שכן מטרתה לבחון את המשך יכולתו של בית המשפט לשבת בדין... בנסיבות בהן בקשת הפסלות מוגשת לאחר שניתן פסק הדין והסתיים ההליך, אין עוד טעם בבחינת המשך יכולתו של השופט לשבת בדין, והדיון בשאלת הפסלות הופך להיות במידה רבה מלאכותי באופיו" (ראו ע"א 4602/07 ממשין-חברה להנדסה בע"מ נ' פואד עראם חברה לבנין ופיתוח בע"מ (לא פורסם, 16.7.2007)). דברים אלה יפים גם לענייננו.

משכך, הערעור נדחה.