ע"פ 7616/20 יאיר ביטון נ. מדינת ישראל

1.

לפנינו ערעור וערר. הערעור נסב על החלטה לחילוט זמני של דיבידנד בסך של כ-8 מיליון ₪. הערר עניינו בעיכוב יציאה מן הארץ וחיוב בהפקדה של 5 מיליון ₪ להבטחת המשך התייצבות להליכי משפט.

2.

העובדות הצריכות לעניין פורטו במספר החלטות של בית המשפט המחוזי ועל כן אחסוך בתיאור הרקע. בתמצית שבתמצית אומר, שענייננו בכתב אישום המייחס למערער ולעורר (להלן: המערער ) עבירות של מרמה והלבנת הון כאשר פוטנציאל החילוט הנטען עומד על כ-53 מיליון ₪.

בהחלטתו של כב' השופט ב' שגיא מיום 29.6.2016 הורה בית המשפט על שחרור של דיבידנד שנתפס בסכום של כ-7 מיליון ₪, ועל איסור דיספוזיציה במניותיו של המערער. בעת מתן ההחלטה הוערך השווי הנקי של נכסי החברה בכ-300 מיליון ₪, והחילוט הזמני של המניות הועמד על כ-60 מיליון ₪ (המערער מחזיק בכ-40% ממניות החברה)

חשוב לציין כי השופט ב' שגיא הדגיש בהחלטתו

כי אינו סבור שיש מקום לחשש שהביעה המדינה כי שווי החברה יקטן, מאחר שמדובר בחברה ציבורית על כל הכרוך בכך. אלא שהמציאות הוכיחה שבחלוף כ-3.5 שנים מאז מתן ההחלטה השווי הנכסי של החברה קטן בכ-50%. על פי הערכת שווי שנערכה על ידי יחידת החילוט, שהתקבלה על ידי בית המשפט קמא, שווי החברה ירד ל-139 מיליון ₪, וממילא מובן ששווי מניותיו של המערער קטן בהתאם.

4.

בהחלטתו של בית המשפט קמא מיום 5.5.2020 (כב' השופטת ל' ביבי ) הורה בית המשפט על הרחבת החילוט הזמני על כל מניותיו של המערער בחברה (40%), וציינה כי ככל שיחולק דיבידנד נוסף, המדינה רשאית לפנות בבקשה לחילוט הדיבידנד.

ואכן, כך קרה, ובהחלטתה של השופטת ל' ביבי מיום 2.11.2020 היא הורתה על חילוט זמני של הדיבידנד שחולק בסך של כ-8 מיליון ₪. על החלטה זו נסב הערעור שלפני.

5.

ביני לביני, ועקב שינוי הנסיבות, עתרה המדינה במסגרת בקשתה להארכת צו עיכוב היציאה מן הארץ, כי ייקבעו בטוחות נוספות. בית המשפט המחוזי (כב' השופט צ' קפאח ) נעתר לבקשה והורה למערער להפקיד סכום נוסף של 5 מיליון ₪ על מנת להבטיח המשך התייצבותו בהליכי משפט ולריצוי עונשו ככל שייגזר עליו.

על כך נסב הערר שלפני.

6.

נכון להיום, יש "בקופה" סכום של 1.5 ₪ במזומן; ערבויות אישיות של אחיו וחתנו של אחיו של המערער בסכום של 2.25 מיליון ₪, ו-40% ממניות החברה.

השיקולים הצריכים לענייננו הם כלהלן:

עומדות רגלינו ביישורת האחרונה של ההליך. הצדדים הגישו סיכומים בכתב, סיכומים בעל פה צפויים להמשך שמיעה כבר בשבועיים הקרובים; משפחתו של המערער נמצאת בחו"ל ומרכז עסקיו בחו"ל; שווי החברה ירד במקביל לחלוקת דיבידנדים וידוע כי אין בכוונת החברה לעסוק בפרוייקטים חדשים במהלך השנה הקרובה.

מנגד, המערער לא הפר ולו פעם אחת את תנאי השחרור בערובה; אין טענה למידע מודיעיני כזה או אחר העומד כנגדו, שווי מניות המערער בחברה דהיום בצירוף הדיבידנד שנתפס עדיין מבטיח את מלוא פוטנציאל החילוט.

המערער משך דיבידנד בסכום מכובד של עשרות מיליוני שקלים בשנים האחרונות (כ-65 מיליון ₪). המערער טען כי הוא נזקק לדיבידנד האחרון שחולק בהיותו איש עסקים שנדרש לנזילות, אולם דומה כי בעניין זה יש ממש בטענת המדינה כי היה על המערער להיכבד וליתן פירוט של השקעותיו ונכסיו ככל שהוא טוען לחסרון כיס או להעדר נזילות.

7.

באיזון האינטרסים, ובהינתן כי ענייננו בחילוט של סכומים על מלוא פוטנציאל החילוט; בהינתן שמדובר בחילוט זמני על כל הכרוך בכך בהיבט של חזקת החפות ופגיעה בקניין; ובהינתן ההלכות הידועות בנושא עיכוב יצאה מן הארץ – בהינתן כל אלה מצאתי בשורה התחתונה לדחות את הערעור ככל שהוא מתייחס לדיבידנד בסך של כ-8 מיליון ₪, כך שהערעור בנושא זה נדחה.

אשר לצו עיכוב היציאה מן הארץ, הרי שחלף הסכום של 5 מיליון ₪ שנקבע בהחלטתו של כב' השופט קאפח, יתאפשר לעורר לנקוט באחת משתי החלופות – להפקיד סך של 1.5 מיליון ₪ בלבד במקום הסכום של 5 מליון ₪ שנקבע בהחלטה הנ"ל (זאת בנוסף לסכום שנמצא כיום בקופה), או שאחיו ישעבד 15% ממניות החברה להבטחת המשך התייצבותו.