פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"פ
7667/00 - א'
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
המבקש:
מוחמד
אלעסם
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
תאריך
הישיבה: כ"ז בתשרי התשס"א (26.10.2000)
בשם
המבקש: עו"ד עדי ליפטר
בשם
המשיבה: עו"ד מאיה חדד
בקשה
לעיכוב ביצוע גזר-דין בית-המשפט
המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 22.10.2000
בת"פ
10286/98 שניתן על-ידי כבוד השופטת
ב'
אופיר תום
החלטה
המבקש הורשע בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירות של שוד מזויין בחבורה, קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת סכין שלא כדין והפרת הוראה חוקית. משהורשע כך בדינו, גזר עליו בית-המשפט המחוזי עונש מאסר לתקופה של 36 חודשים, מחצית התקופה לריצוי בפועל ומחציתה האחרת על-תנאי. מתקופת המאסר בפועל, כך הוסיף וקבע בית-משפט קמא, תנוכה התקופה שהמבקש שהה במעצר.
המבקש הגיש ערעור על הכרעת-הדין ועל גזר-הדין, והבקשה שלפניי עניינה בעיכוב ביצוע המאסר בפועל. להשלמה אומר, כי בית-משפט קמא סירב לעכב את ביצוע עונש המאסר והורה כי הריצוי יחל לאלתר.
עורכת-דין ליסטר, באת-כוחו המלומדת של המבקש, טענה לפניי כי פסק-דינו של בית-משפט קמא אינו מבוסס כהלכה בחומר הראיות, ולעניין זה הסבה את תשומת הלב, בין השאר, לכמה אמרות של בית-משפט קמא ולפיהן נתפס בית-המשפט להיסוסים אם ירשיע את המבקש, אם לאו. אכן, יש בפסק-דינו של בית-משפט קמא כמה וכמה התבטאויות המלמדות על קשיים שבית-המשפט נתקל בהם, אך עובדה היא כי עלה בידו להתגבר על אותם קשיים ולהרשיע את המבקש, לאחר ששוכנע למעלה מכל ספק סביר כי אכן ביצע את המעשים המיוחסים לו. טענותיה של עורכת-דין ליסטר, יפות וראויות ככל שתהיינה, טענות הן לערעור ולא לשיחרור ממאסר. תטען בפני בית-המשפט שלערעור את שתטען, ובית-המשפט ישקול ויכריע.
אינני מסכים לטענתה של עורכת-דין ליסטר, כי הילכת שוורץ מחייבת אותי, כלשונה, להורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר. לא מיניה ולא מקצתיה. נזכור נא, ואל-נשכח, שענייננו בעבירת אלימות קשה, ועיון בעברו של המבקש בוודאי לא יקל על שופט המתבקש לשחרר אותו לביתו.
טענה אחת של עורכת-דין ליסטר טענה ראויה היא בענייננו עתה. המבקש נדון, כאמור, לשמונה-עשר חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת המעצר, ומסתבר כי תקופת המעצר היתה כעשרה חודשים (לטענתה של עורכת-הדין ליסטר) או כתשעה חודשים ושליש החודש (לטענתה של עורכת-הדין חדד, באת-כוח המדינה). בין כך ובין אחרת, אם יזכה המבקש בניכוי שליש ובניכוי מינהלי, מתקרבים אנו במהרה אל שיחרורו ממאסר. בנסיבות אלו, כך טוענת עורכת-דין ליסטר, יש לשחרר את המבקש ממאסרו לאלתר - מה גם שטרם "נקלט" בשירות בתי-הסוהר - שכל יום יקר הוא מפז.
אני מקבל את טענתה של עורכת-דין ליסטר, אך בחלקה בלבד, ואני מורה את מזכירות בית-המשפט כי תקבע את הערעור הפלילי שהגיש המבקש לשמיעה באחד הימים שבמהלך השבועיים הקרובים; וככל שיוקדם המועד, הרי זה משובח.
הבקשה נדחית.
היום, כ"ז בתשרי התשס"א (26.10.2000).
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00076670. G01