ע"פ 767/02 אסנת פופלבסקי נ. עו"ד אלון נשר

צודקים המשיבים בטענתם, כי גובה הערבון הוכרע, לאחר שהיה בפניי טיעון מלא בנוגע לכך, בהחלטתי מיום 9.1.02 בע"א 7764/01. הערבון נקבע, בין השאר, גם בשים לב למספר המשיבים, המיוצגים בנפרד, ולסכום ההוצאות הנפסק ברגיל בסוג זה של הליכים. במצב זה, ובהעדר כל טענה בדבר שינוי מהותי בנסיבות מאז קבלת החלטה זו, הבקשה להפחתת ערבון נדחית. מעבר לנדרש אוסיף, כי מן החומר שבפניי עולה, כי המבקשת קיבלה לפני זמן לא רב סכום של 145 אלף ₪ מכספי העזבון, סכום עליו לא הצהירה בבקשתה, וכי שתי אחיותיה קיבלו, כל אחת, סכום דומה. לא נמסרו פרטים ברורים או תיעוד ברור על מה שנעשה בסכום האמור, ואף לא ניתן הסבר ברור מדוע לא דווח לכתחילה על קבלתו.

אשר למועד הפקדת הערבון. ברי, כי נעשים מהלכים לשם קבלת החלטה שיפוטית אשר תקצה למבקשת סכומים מסויימים מן העזבון לשם הפקדת ערבון ותשלום אגרה בהליך שבכותרת. הליכים אלה כוללים בקשה להארכה של מינוי מנהלת העזבון. הליכים אלה ניזומו כבר בחודש ינואר 2002, בעקבות החלטתי הנ"ל. לא ברור לגמרי מהו מצבם העדכני של ההליכים. במצב שנוצר, עומדת מצד אחד זכות המבקשת למצות הליכים לשם מימוש זכותה החוקית להגיש בקשת רשות לערער, ומנגד זכותם של המשיבים כי ההליכים בעניינם לא יתמשכו על פני פרק זמן בלתי סביר. ככלל, זכותו של משיב בכל הנוגע לערבון היא להבטיח את הוצאותיו, ולא להביא לדחיית ההליך בלא שהתברר לגופו. על רקע זה, במאזן הכולל, נראה לי לאחר התלבטות, כי ניתן להתחשב במבקשת וליתן לה ארכה של 30 ימים נוספים, מיום קבלת החלטה זו, לצורך השלמת ההליכים בעניין כספי העזבון בבית המשפט המחוזי להפקדת הערבון.