פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
7676/97
בפני:
כבוד
השופטת ט' שטרסברג-כהן
ה
עורר
:
יונס אחמד
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו
מיום 21.12.97 בב"ש 2280/97
שניתנה
על ידי כבוד השופט א' בייזר
תאריך
הישיבה: י' בטבת תשנ"ח (8.1.98)
בשם
העורר: עו"ד סיף ותד
בשם
המשיבה: עו"ד אורלי מור-אל
החלטה
1.העורר, יליד 1978, נעצר עד תום ההליכים נגדו על ידי בית משפט השלום. עררו לבית המשפט המחוזי נדחה. העבירה בה הואשם היא מעשה מגונה בקטין כבן 5 שנים. העורר נתון במעצר מאז 12.11.97.
2.אין חולק כי העבירה חמורה ביותר ויש בה כדי לגרום פגיעה קשה בגופו ובנפשו של ילד רך בשנים חסר ישע וחסר אונים לעמוד בפני מבוגר העושה בו מעשה מגונה מהסוג שנעשה במקרה זה.
3.השאלה היחידה העומדת על הפרק היא אם יש מקום לחלופת מעצר. הערכאות הקודמות לא סברו כך משום קיום חשש לציבור, שכן יש יסוד להניח שמדובר בסטייה מינית המתבטאת בדחף לביצוע מעשים מגונים בקטינים והעורר זקוק, ככל הנראה, לטיפול.
4.פסיכיאטר שבדק את העורר קבע כי אין הוא זקוק לאשפוז פסיכיאטרי, אלא במידה ויימצא אשם וייגזר עליו מאסר בפועל, מומלץ על נסיון טיפולי במסגרת השירותים הפסיכיאטרים של שירות בתי הסוהר.
5.העורר אמר בעדותו, בתשובה לשאלה:
"זאת פעם שניה בחיים שלי ואחרונה. פעם ראשונה היתה בכפר שלנו ערערה עם השכן שלי בן 7 שנים לערך. עשיתי לו בדיוק כמו שעשיתי לילד הזה מצור יגאל".
העורר נאשם רק במעשה האחרון. אין לו עבר פלילי.
6.בישיבה מיום 6.1.98 הודיעה התובעת כי "יש רצון לבוא בדברים עם התביעה" והסכימה לדחייה. הדיון נקבע ל- 27.1.98 ולדברי באת כוח המשיבה אמור הדיון להיות קצר ביותר וקרוב לודאי שהמשפט יסתיים באותו מועד.
7.לאחר ששקלתי את כל הנימוקים שהועלו מכאן ומכאן הגעתי לכלל מסקנה כי ההחלטה הסופית בנושא מעצרו של העורר לא תינתן על ידי היום, אלא לאחר 27.1.98, המועד הקבוע לדיון במשפטו.
אני קובעת דיון נוסף בפני ליום 29.1.98 שעה 12:00. עד אז יישאר העורר במעצר.
ניתנה היום, י' בטבת תשנ"ח (8.1.98).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97076760.
J02