ע"פ 7684/00 לירן אלבליה נ. מדינת ישראל

המערער הורשע - לאור הודאתו בעובדות - בהריגה (עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז1977-). הוטלו עליו ברוב דעות שלוש-עשרה שנות מאסר מהן עשר שנים לריצוי בפועל. שופטת המיעוט סברה כי יש להטיל על המערער שש-עשרה שנות מאסר, מהן ארבע-עשרה לריצוי בפועל. בפנינו ערעור על חומרת העונש.

על פי האמור בכתב האישום - ורק בו היה מוכן בית המשפט המחוזי להתחשב - פנה המערער לפלוני על מנת שיביא לכך שהמנוח יפסיק לאיים עליו. פלוני הצטייד באקדח והשלושה נפגשו במקום נידח. כאשר המנוח ניסה לברוח ירה בו פלוני והרגו. פלוני הועמד לדין בגין רצח, ואילו המערער הורשע, על פי הודאתו בעובדות, בהריגתו של המנוח. בכתב האישום צויין כי המערער ידע שפלוני מביא עימו אקדח כדי לאיים על המנוח, אך לא העלה על דעתו כי פלוני ירה במנוח באמצעות האקדח.

בשעת ביצוע העבירה טרם מלאו למערער 18 שנה. הוא הודה, כאמור, בעובדות, ובכך חשף את הפרשה. הוא לא צפה את התנהגותו של פלוני. בשל אישיותו של פלוני, תנאי מאסרו של המערער קשים ביותר.

בלקחנו כל זאת בחשבון, הננו סבורים כי העונש שהוטל על המערער הוא כבד באופן המצדיק את התערבותנו. אנו מעמידים את עונשו של המערער על תשע שנות מאסר, מהן שש לריצוי בפועל, ושלוש על תנאי, והתנאי הוא כאמור בפסק דינו של הרוב בבית המשפט המחוזי.