ע"פ 7720/00 מיראלי בניה והשקעות בע"מ נ. מדינת ישראל

1.בבית משפט השלום בנתניה, הוגשו כנגד המערערים שני כתבי אישום בגין עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו1975- והתקנות על פיו. שני התיקים מנוהלים על ידי אותו שופט. בתיק הראשון (ת"פ 2616/99), כפרו המערערים בהאשמות המיוחסות להם, ועל כן נדחה התיק להוכחות. בתיק השני (ת.פ. 1642/00), הודו המערערים בהאשמות המיוחסות וביקשו ארכה להסרת מחדליהם. משלא הסירו את מחדליהם הורשעו בדין ביום 7.9.00. לטענת המערערים, במסגרת ההליך בתיק השני, אמר השופט כי "מי שלא משלם מע"מ אצלי הולך לכלא". על התבטאות זו, טוענים המערערים, חזר בית המשפט מספר פעמים. על המערערת 1 הושת קנס כספי, בעוד שעל המערער 2 הושת עונש מאסר של 30 חודשי מאסר (מהם 20 חודשים בפועל) וקנס.

2.בישיבת ההוכחות בתיק הראשון, ביום 23.10.00, ביקשו המערערים את פסילתו של בית המשפט, בגין ההתבטאות האמורה. בית המשפט קבע כי אין באמירתו זו, בתיק אחר, כדי להוות עילה לפסילתו בתיק זה. המערערים הודיעו לבית המשפט כי מתכוונים הם לערער על החלטתו, וביקשו לעכב את ההליכים עד להחלטה בערעור. בית המשפט קבע כי אין מקום לעכב את ההליכים, והורה על המשך הדיון. בבסיס החלטתו עמדו שני טעמים: ראשית , בתיק אמורים להישמע 13 עדי תביעה ו3- עדי הגנה, מהם 10 עדים הופיעו למתן עדות באותו יום. שנית , השופט היושב בדין עומד לפני יציאה לשבתון, ולאחר מכן לגמלאות, ולכן יש לסיים את הדיון בתיק זה בהקדם. לפיכך, נשמעה שמיעת הראיות ביום 23.10.00. הדיון הבא בבית משפט השלום, קבוע למחר, יום 30.10.00.

3.סעיף 147(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב1982-, קובע כי משהודיע בעל דין כי בכוונתו לערער על החלטת בית המשפט בבקשה לפסילתו, "יופסק המשפט ולא יימשך עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט השופט, ובמותב - אב-בית-הדין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך במשפט". לאחר עיון בהחלטות נשוא הבקשה ובטיעוני המערער, הגעתי לכלל מסקנה כי די בנימוקים שמנה בית משפט השלום כדי להצדיק את המשך קיום הדיון. המזכירות תקבע את הערעור לדיון בהקדם האפשרי.