ע"פ 7726/00 אהרון מלכה נ. מדינת ישראל

המערער הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת ר' יפה-כ"ץ) בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית, ונדון למאסר בפועל למשך 3 שנים בניכוי ימי המעצר ומאסר על תנאי למשך 12 חודשים ל3- שנים.

הסם, 44.6353 גרם נטו הירואין נתפס, על ידי המשטרה במהלך חיפוש בחצר ביתו של המערער כשהוא מחולק לשלוש שקיות הנתונות בתוך צנצנת זכוכית שהיתה מונחת בתוך שק יוטה מלא בפלפלים אדומים, מוסתר בפח אשפה.

בית המשפט קבע, כי הפח נמצא בחצר משק ביתו של המערער וכי הפלפלים שבפח היו של משפחת המערער. בית המשפט המחוזי פירט בפרוט רב את הראיות עליהן הסתמך על מנת לקבוע את הקשר בין המערער לבין הסם. הוא ציין לגבי כל עד מעדי שני הצדדים את התרשמותו ממנו והסביר על מה מבסס הוא את התרשמותו החיובית או השלילית מעד זה או אחר.

המסכת העובדתית שנקבעה על-ידי בית המשפט אינה מצדיקה התערבותנו, לא רק משום שאין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב בקביעת עובדות ובהתרשמות מעדים על-ידי הערכאה הראשונה, אלא משום שהעובדות מעוגנות היטב בחומר הראיות. טענות הסניגור המלומד אותן ניסה להלביש במחלצות משפטיות, הן טענות עובדתיות שנקבעו ומסקנות עובדתיות שהוסקו על-ידי בית המשפט המחוזי.

לא מצאנו עילה להתערב בהכרעת דינו המרשיעה של בית המשפט המחוזי באשר העובדות שנקבעו אינן מטילות ספק באשמת המערער. הוא הדין בעונש שהושת על המערער. אין להכביר מילים על כמות זו, שהיא כמות מסחרית, של סם מסוכן מסוג הירואין. בית משפט זה קבע רף ענישה גבוה לעבירה מסוג זה, שהיא רעה חולה, המסכנת את הציבור סיכון של ממש. נסיבותיו האישיות של המערערת נשקלו על-ידי בית המשפט ואלמלא נסיבות אלה היה העונש המוטל עליו חמור בהרבה.

הערעור על שני חלקיו, נדחה.