בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 775/99
בפני: כבוד השופט א' מצא
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט ע' ר' זועבי
המערער : אורי יוסף
נגד
המשיב ה : מדינת ישראל
תאריך הישיבה:
כ"ז בתשרי תש"ס (7.10.99)
בשם
המערער : עו"ד שחר אלדר
בשם
המשיב : עו"ד יהושע למברגר
פ ס ק - ד י ן
המערער, ביחד עם אחר, ביצע מעשה שוד של תכשיטן. השניים התחזו כמבצעי עסקה ובמהלך המשא ומתן תקפו לפתע את התכשיטן, כפתו אותו, והיכו אותו מכות אכזריות.
המערער היה ראש וראשון למכים. המערער הורשע על פי הודאתו בביצוע שוד בנסיבות מחמירות, בגרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ובאיומים.
בעקבות הסדר טיעון בין התביעה לבין סניגורו, ועל יסוד המוסכם בהסדר הטיעון, גזר בית המשפט המחוזי על המערער שש שנות מאסר, ארבע שנים וחצי מתוכן לרצוי בפועל ויתרת התקופה מאסר על-תנאי. בקביעת עונש זה חרג בית המשפט המחוזי לקולא מבקשת התביעה שבמסגרת הסדר הטיעון ביקשה להשית על המערער חמש שנות מאסר בפועל.
בערעור שלפנינו ביקש סניגורו של המערער כי נתערב ונקל מעט בעונש המאסר, הן בשל מצב בריאותו של המערער, שאיננו תקין, והן בשל חולי קשה שפקד לאחרונה (כך נטען) את אשת המערער.
לא ראינו מקום לבקש תשובה על הערעור. בקביעת העונש הביא בית המשפט המחוזי בחשבון את מצב בריאותו של המערער. מצב זה, כך טוען הסניגור, הוא גם שהניע את התביעה להסכים להסדר הטיעון. העונש שנגזר על המערער, לנוכח חומרת העבירות בהן הורשע, רחוק מלהיות חמור; ולא מצאנו שמץ טעם להתערב בו.
הערעור נדחה. נבקש להפנות את תשומת לב שב"ס לטענת הסניגור לפנינו, כי חרף נזקקותו של המערער לטיפול בתחום הפסיכיאטרי, בשל פגם מוחי אורגני שבו הוא לוקה, אין המערער מקבל טיפול זה בבית הסוהר. מן הראוי, אפוא, לבדוק את שאלת ניזקקותו של המערער לטיפול מסוג זה, ואם הוא אכן ניזקק לטיפול, מן הראוי לספק לו אותו.
ניתן היום, כז' בתשרי תש"ס (7.10.99).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו
פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99007750.
F02