פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 7800/00 נאצר זערב נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערערים, ששהו בישראל שלא כחוק, הורשעו על פי הודאתם בשוד מונית בשימוש בנשק קר, בגניבת רכב ובעבירות נוספות, והוטלו עליהם עונשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון קבע כי העונש אינו חמור באופן המצדיק התערבות, וכי השיקולים לקולא נשקלו. הערעורים נדחו, וטענת אחידות הענישה נדחתה אף היא.

העובדות

המערערים הורשעו על פי הודאתם בשוד חמור, גניבת רכב, עבירות ברכב וכניסה לישראל שלא כדין. הם שדדו מונית מנהגה תוך שימוש בדוקרן ובסכין, וגנבו מהמכונית רדיו וכסף של הנהג. על המערער מס' 1 הוטלו 52 חודשי מאסר, מהם 40 לריצוי בפועל, ועל המערער מס' 2 הוטלו 56 חודשי מאסר, מהם 44 לריצוי בפועל, לצד מאסר על תנאי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בערכאת הערעור בעונש של מאסר בפועל שהוטל על מערערים שהורשעו בשוד חמור ובגניבת רכב?
  2. 2.האם יש מקום לקבוע הקלה נוספת בעונש או לקבל טענה בדבר אחידות הענישה?

הלכות

  1. 1

    העונש שהוטל על המערערים אינו כבד באופן המצדיק התערבות ערכאת הערעור, והשיקולים לקולא נלקחו בחשבון.

    ״העונש שהוטל עליהם אינו כבד באופן המצדיק התערבותנו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענה בדבר אחידות הענישה נדחתה.

    ״לא מצאנו מקום לטענה בדבר אחידות הענישה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שוד חמור
  • גניבת רכב
  • עבירות ברכב
  • כניסה לישראל שלא כדין
  • מאסר על תנאי
  • אחידות הענישה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

7800/00

ע"פ 7801/00

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד

השופטת ד' דורנר

כבוד

השופט י' אנגלרד

המערער

בע"פ 7800/00: נאצר זערב

המערער

בע"פ 7801/00: גאזי אגבאריה

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור על

גזר דינו של בית המשפט המחוזי

בחיפה,

מיום 5.10.2000, בת.פ. 170/00,

שניתן

על ידי כבוד השופטת נ' שרון

תאריך

הישיבה:

י' באב התשס"א

(

30.07.2001

)

בשם

המערער

בע"פ

7800/00:

עו"ד

מאזן דאוד

בשם

המערער

בע"פ

7801/00: עו"ד עלאא סלימאן

בשם

המשיבה: עו"ד מיכאל קרשן

בשם

שירות המבחן: גב' ברכה וייס

פסק-דין

המערערים הועמדו לדין בגין שוד חמור, גניבת רכב, עבירות ברכב וכניסה לישראל שלא כדין. המערערים הורשעו על פי הודאתם בעובדות. על המערער מס' 1 (נאצר) הוטלו 52 חודשי מאסר מהם 40 חודשים לריצוי בפועל. על המערער מס' 2 (גאזי) הוטלו 56 חודשי מאסר, מהם 44 חודשים לריצוי בפועל. כן הוטלו על שני המערערים מאסר על תנאי בן 5 חודשים לתקופה של שנתיים, אשר יופעל אם יעברו עבירה לפי חוק הכניסה לישראל. הערעורים הם על חומרת העונש.

המערערים - ששהו בישראל שלא כחוק - שדדו מונית מנהגה, תוך שימוש בדוקרן ובסכין יפנית. תוך כדי כך גנבו מהמכונית מכשיר רדיו ואת כספו של הנהג. התנהגות זו של המערערים חמורה היא בנסיבותיה. העונש שהוטל עליהם אינו כבד באופן המצדיק התערבותנו. השיקולים לקולא שהובאו בפנינו נלקחו בחשבון, ואין בהם כדי להצדיק הקלה נוספת. לא מצאנו מקום לטענה בדבר אחידות הענישה.

הערעורים נדחים.

ניתן היום, י' באב התשס"א (30.07.2001), בפני באי כוח

הצדדים.

ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 7801/00

הלכות

  1. 1העונש שהוטל על המערערים אינו כבד באופן המצדיק התערבות ערכאת הערעור, והשיקולים לקולא נלקחו בחשבון.
  2. 2טענה בדבר אחידות הענישה נדחתה.