ע"פ 7826/00 מג'ד חליסי נ. מדינת ישראל

1.בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' עדיאל), בהכרעת דין מיום 22.6.00, הרשיע את המבקש-המערער בשתי עבירות של חטיפה לשם סחיטה וכן בעבירה של סחיטה באיומים, שנעברו כלפי נערות ליווי. ביום 17.9.00 גזר עליו מאסר לתקופה של 36 חודשים; 24 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. בית המשפט עיכב את תחילת ריצוי העונש ב - 30 ימים. המבקש ערער על פסק הדין וכן מבקש הוא לעכב את ביצועו עד להחלטה בערעור.

2.לדעת בא כוח המבקש יש סיכוי ממשי כי המבקש ייצא זכאי בדינו, או שעונשו יוקל. בכתב הערעור, בבקשתו וכן בטיעוניו שבעל פה עמד בפירוט על כך שאין בסיס מספיק בראיות להרשעתו של המבקש. בעיקר עמד על כך שזיהויו של המבקש כמי שעשה את המעשים "עומד על כרעי תרנגולת", מטעמים שפירט. לחלופין טען שהעונש שנגזר עליו חמור יתר על המידה בהשוואה לעונשיהם של יתר הנאשמים שהיו מעורבים בפרשה. עוד טען שאין לו עבר פלילי, הוא עובד, הוא אב לילדה קטנה ואין חשש שיימלט.

דין הבקשה להידחות. הכרעת הדין מושתתת, לענין הזיהוי, בין היתר, על האמון שנתן בית המשפט בשתי נערות הליווי שזיהו את המבקש ועל דחיית גרסתו. דומה שהסיכוי שערכאת הערעור תתערב בכך אינו גדול. גם העונש שנגזר אינו חמור, הן כשלעצמו והן בהשוואה לעונשים שנגזרו על יתר הנאשמים, לאור חלקו של כל אחד מהם בפרשה.

3.לפיכך אני דוחה את הבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין.