פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
7828/09 - ב'
ע"פ
8060/09
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המערער בע"פ 7828/09 והמשיב בע"פ 8060/09:
ולדימיר בוקטי
נ ג ד
המשיבה בע"פ 7828/09 והמערערת בע"פ 8060/09:
מדינת ישראל
בקשה מטעם
המערער
בע"פ 7828/09 והמשיב בע"פ 8060/09
לאיסור פרסום
בשם המערער בע"פ 7828/09 והמשיב בע"פ
8060/09:
בעצמו
בשם המשיבה בע"פ 7828/09 והמערערת בע"פ
8060/09:
עו"ד קרן רוט
החלטה
א.
המבקש הורשע בעבירות ייצור וסחר בנשק, קשירת קשר לביצוע פשע וגניבה ממעביד, ונדון לארבע עשרה שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי, קנס ופיצוי (ת"פ (ת"א) 4080/09 (2.9.09); ע"פ 7828/09 בבית משפט זה (16.2.11)).
ב.
המבקש – כיום אסיר – פנה (22.6.14) בבקשה להוצאת צו איסור פרסום לגבי שמו. נימוקו הוא כי הידע שלו בתחום הנשק מעניין גורמים עברייניים, ולאחר שחרורו אינו רוצה לעסוק בפלילים; ועל כן, כדי להגן על עצמו פן יאלצוהו גורמים עברייניים לשתף עמם פעולה תוך לחץ על המשפחה ועליו, מתבקשים איסור פרסום וביטול "כל מידע שיש עליו בתקשורת האינטרנטית ואתרי בתי משפט, ולחשוף אותם רק דרך פנייה לבית המשפט או משרד המשפטים".
ג.
נתבקשה וניתנה (21.7.14) תגובת המשיבה. לטעמה גובר האינטרס החוקתי של פומביות הדיון על הצורך בשמירת בטחונו של המבקש. צוין כי חלפו חמש שנים ושלוש שנים בהתאמה מסיום משפטו וערעורו של המבקש, ושמו פורסם ברבים בלא שהוגשה בקשת חיסיון; על כן האפקטיביות בחיסיון נמוכה. נאמר כי המבקש העיד במשטרה ובבית המשפט נגד שותפיו לעבירה, ועל כן מוכרת להם זהותו (המבקש עצמו הזכיר ששימש עד תביעה נגד משפחת פשע ושיתף פעולה בחקירה). צוין גם כי מועד שחרורו של המבקש רחוק (שני שליש ב-2019-2018 ושחרור מלא ב-2023), ועד אז הוא מצוי בחסות שירות בתי הסוהר, וככל שיהא מידע לגבי איומים כלפיו יטופל הדבר כנדרש למניעת פגיעה בו. ולבסוף, הגם שמדובר באסיר טעון הגנה נוכח האמור, לא העלה המבקש טענה בדבר איום מוחשי, ואין מידע מודיעיני כי היתה אליו או אל בני משפחתו פניה לספק נשק. על כן עתרה המדינה לדחיית הבקשה.
ד.
לאחר העיון, איני רואה מקום להיעתר לבקשה. פעמים רבות (ראו לאחרונה בש"פ 5055/14 בן דוד נ' מדינת ישראל (20.7.14) והאסמכתאות שם), הודגשה חשיבותה של פומביות הדיון במישורים החוקתי והחוקי, על פי השכל הישר ונוכח הצורך בשקיפות ובהבאה לידיעת הציבור של עבירות ומבצעיהן (והדבר גם תורם להגנת הציבור ויחידיו). המחוקק קבע גם סייגים לפרסומים, ולאלה תכליות קונקרטיות שונות, אך דרך המלך היא הפרסום. במקרה דנא לא הצביע המבקש על סכנה או איום ספציפיים כלפיו או כלפי משפחתו (בכפוף להיותו אסיר טעון הגנה), ויש טעם בדברי המדינה באשר לחלוף השנים ולידיעת זהותו אצל מי שהיו שותפיו.
ה.
ברי, כי מעבר להגנה הניתנת למבקש בבית האסורים, ככל שיהיו לו גם בעתיד תלונות קונקרטיות, בעת מאסרו או לאחר מכן, בידו לפנות לגורמי בית הסוהר (ולאחר שחרורו למשטרה ולהתלונן), וחזקה כי הדברים יבוררו כדבעי כחובת הרשויות.
ו.
בנתון לאמור, איני נעתר לבקשה.
ניתנה היום, כ"ה בתמוז התשע"ד (23.7.2014).
ש ו פ ט