ע"פ 7828/10 שרה כהן נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה ת''א -יפו

1.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

2.

בסיפת החלטתי מיום 7.11.2010, אשר ניתנה על רקע הסכמת הצדדים לעכב את ביצוע צו ההריסה המנהלי, שהוצא בקשר לבנייה שבוצעה על גג ביתה של המבקשת ללא היתר בנייה, עד לאחר ישיבת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעניין בקשתה של המבקשת ליתן לה היתר בניה, רשמתי לפני כי המבקשת ובאת כוחה הצהירו כי לא ינקטו בכל הליך משפטי נוסף שהוא, אף אם החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה לא תענה על ציפיותיהן. מהבקשה שלפני עולה כי ביום 15.12.2010 דחתה הוועדה המקומית לתכנון ובניה את בקשתה של המבקשת להיתר בניה. הבקשה דנן, שעניינה עיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי, מושתתת כל כולה על העובדה כי המבקשת החליטה להגיש ערר על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה ולכן מבקשת היא לעכב את ביצוע צו ההריסה עד לשמיעת טענותיה בערר. ברם, עצם הגשת הערר עומדת בסתירה להצהרתה של המבקשת כלפי בית משפט זה כי לא תנקוט כל הליך נוסף כנגד החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כאמור ומשכך איני סבור כי ראוי שבית המשפט יתן למבקשת סעד לאחר שהפרה את הצהרתה המפורשת.

3.

ודוק, אף על פי שהבקשה שלפני אינה בקשה משותפת לצדדים הרי שנטען בה כי הוועדה המקומית לתכנון ובניה תומכת בהשהיית ביצוע צו ההריסה המינהלי. משכך, יובהר כי אין בהחלטתי זו כדי למנוע מהצדדים להגיע לכדי הסכמה, ללא מעורבותו של בית המשפט, לפיה יושהה ביצוע צו ההריסה המינהלי עד לשמיעת הערר שהגישה המבקשת, בשים לה לנסיבותיה האישיות הנטענות של המבקשת.

4.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.