ע"פ 7837/07 גיא פדלון נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בכתב האישום המקורי שהוגש לבית המשפט המחוזי נטען, כי בתאריך 15.9.06 הגיע המתלונן לעסקו של המערער (מספרה) כדי להחליף שלט שהיה קבוע בה. בין המערער למתלונן נתגלע ויכוח, במהלכו נכנס לעסק גם חברו של המתלונן, שמעון לוי. נטען, כי במהלך הויכוח איים המתלונן, על המערער ובעקבות כך ניסה האחרון להתקשר למשטרה, אולם המתלונן מנע זאת ממנו. בעקבות כך החליפו השניים מהלומות, והמתלונן גרם לנזק לרכוש ואף פגע עם בקבוק בראשו של המערער. על כך הגיב המערער בדקירת יריבו במספרים.

בתאריך 20.3.07 גיבשו הצדדים הסכם טיעון במסגרתו נמחקה הטענה לפיה דקר המערער את יריבו במספריים, אולם נותרה הטענה לפיה גרם המערער במעשיו לפציעת המתלונן בירכו.

המערער הודה בעובדותיו של כתב האישום המתוקן, ובעקבות כך הורשע בעבירה לפי סעיף 334 בשילוב עם סעיף 335 לחוק העונשין. בהמשך, נדון המערער ל-6 חודשי מאסר בהם ישא בדרך של עבודות שירות, 26 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 5,000 ש"ח.

הערעור שבפנינו מופנה כנגד ההחלטה להרשיע את המערער, וזאת לאור האמור בתסקירו של שירות המבחן, היינו, שמדובר באדם נורמטיבי, אשר נקלע לתרחיש מאיים בתוך עסקו, ושמעצר הבית הממושך בו שהה גרם לו נזק כלכלי ניכר.

כתב האישום נושא ערעור זה, כמו כתבי אישום נוספים שהונחו בפנינו לאחרונה, מגלים אי-התאמה בין ניסוחן של העובדות אשר היוו בסיס להרשעה להוראות החיקוק המיוחסות לנאשמים. והרי בהעדר התאמה מסוג זה יתקשה השופט היושב בדין, ומקל וחומר ערכאת הערעור, לבחון את שאלת ההלימה שבין המעשה לעונש. בעקבות הערותינו בסוגיה זו, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה תישאר הרשעת המערער על כנה, ועונש המאסר בפועל יומר בשרות לתועלת הציבור. הסדר זה, נוכח נסיבות המקרה, מקובל עלינו, ולפיכך אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את גזר דינו של בית המשפט המחוזי, וגוזרים על המערער את אלה:

א.הוא יבצע שרות לתועלת הציבור בהיקף של 220 שעות על פי תכנית שיכין שרות המבחן ותוגש לאישור בית המשפט.

ב.9 חודשי מאסר על-תנאי, בהם ישא המערער אם יעבור תוך שנתיים מהיום עבירת אלימות מסוג פשע.

ג.קנס בסך 5,000 ש"ח או חודש מאסר תמורתו. אם הקנס טרם שולם, הוא ישולם על ידי המערער בתוך 30 ימים מהיום.