ע"פ 7846/03 אחמד אבו- חליפא נ. מדינת ישראל

השופטת א' חיות:

1.המערערים הורשעו על-פי הודאתם בביצוע שוד בנסיבות מחמירות. החומרה במקרה זה כפולה היא ואף משולשת, משום שהשוד בוצע בחבורה, תוך שימוש בנשק חם וכן משום שבמהלך השוד נורה אחד המתלוננים ונגרמה לו חבלה חמורה. השוד נשוא האישום בוצע על-ידי שלושה המערערים ביום 19.11.2002 בתחנת מפעל הפיס בשדרות ירושלים 118 ביפו. המערערים 1 ו-2 הגיעו למקום רכובים על אופנוע שאותו גנבו יום קודם לכן. כמו-כן, היו המערערים מצוידים במצית דמוי אקדח ובאקדח מסוג בראונינג 9 מ"מ, אותו נשאו ללא היתר. באיומי אקדח וכשפניהם מכוסות בקסדות, שדדו המערערים מבעלי התחנה את הפדיון היומי אשר כלל סכום במזומן בסך 10,000 ₪, 500 דולר ארה"ב, המחאות בסך כולל של 3,721 ₪ וכן שדדו כרטיסי הגרלה מסוגים שונים. בניסיון למנוע את בריחתם של המערערים עם שלל השוד, חבט אחד המתלוננים באמצעות כסא בראשו של אחד המערערים וגרם לנפילתם מן האופנוע. באותו שלב נמלטו המערערים ברגל מן המקום, לא לפני שאחד מהם ירה באותו מתלונן וגרם לו חבלה חמורה בירכו. המערער 3 אסף את המערערים 2-1 ברכב מילוט ושלושתם נסעו אל ביתו של המערער 3, כשברשותם שלל השוד והאקדחים. בגין מעשיהם אלה גזר בית-המשפט המחוזי על כל אחד מן המערערים 42 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי וכן חייב כל אחד מהם בקנס בסך 10,000 ₪.

2.המערערים מלינים בפנינו על חומרת העונש. בערעוריהם הדגישו השלושה את גילם הצעיר, את העובדה כי מוצאם במשפחות נורמטיביות וכן את העובדה כי הם נעדרי עבר פלילי (להוציא המערער 2, אשר בעברו גזר-דין ללא הרשעה משנת 1999 בבית-משפט לנוער, בגין הסגת גבול פלילית וניסיון פריצה לרכב בכוונה לגונבו). כמו-כן, הדגיש כל אחד מן המערערים בתורו נסיבות אישיות המצדיקות התחשבות והפחתה מתקופת המאסר שנגזרה. המערער 1, מוחמד חטאב, הביע רצון להשתקם בציינו כי למד את לקחו וכי מאסר ממושך עלול לגרום לו לסגל דפוסי התנהגות עבריינים, שהיו זרים לו עד כה. תסקיר שרות המבחן המעודכן, שהוגש לנו לקראת הדיון בערעור אינו כולל המלצה כלשהי לעניין עונשו של המערער 1, אך מצוין בו כי נוכח הרצון שהוא מבטא לבניית תוכנית שיקום ייבדק נושא זה לקראת וועדת השחרורים בעניינו. המערער 2, אחמד אבו חליפא, חוזר ומציין את שכבר צוין בפני בית-המשפט המחוזי, כי משבר קשה שפקד את משפחתו נוכח הירצחו בשוגג של אחיו הבכור, השפיע עליו נפשית וגרם לו להסתבך בעבירה נשוא האישום. תסקיר שרות המבחן המעודכן שהוגש בעניינו של מערער זה מלמד כי הוא גילה התנהגות בעייתית על רקע העברתו לכלא דמון, וסירב להשתלב שם כאסיר עבודה. בעקבות כך הוחזר המערער 2 לאגף הסגור בכלא רימונים ולאחרונה הוא מצוי בתהליך קליטה בבית-הכלא גבעון. התסקיר אינו כולל המלצה כלשהי בעניינו. המערער 3, עבדאללה מחמיד, מציין בטיעוניו את בעיות הבריאות שמהן הוא סובל מאז ילדותו, וכן את כברת הדרך החיובית שעשה במהלך מאסרו ואף הציג תעודות הצטיינות מהן עולה כי הוא שוקד על לימודיו במסגרת הכלא. תסקיר שרות המבחן המעודכן שהוגש בעניינו מלמד כי תפקודו של המערער 3 בכלא תקין ומשביע רצון וועדת השיקום אף המליצה על העברתו לאגף השיקום בכלא.

3.בחנו את הטענות שהעלו המערערים בפנינו ולא מצאנו כי יש בהן עילה להתערבותנו בעונש שנגזר על מי מהם. העבירה שבה הורשעו המערערים והנסיבות שבהן בוצעה חמורים עד מאוד. העובדה שעברם של המערערים נקי וכן העובדה כי מוצאם במשפחות נורמטיביות, יש בהן כדי לעורר תקווה כי סיכוייהם להשתקם טובים. יחד עם זאת, העובדה כי העבירה הראשונה שאותה ביצעו היא עבירה כה חמורה וכי ביצעו אותה בשל תאוות בצע גרידא, מעוררת דאגה ומדגישה את הצורך בשיקולי הרתעה בעניינם. העונש שהוטל על המערערים נוכח נסיבותיו החמורות של המקרה אינו חמור כלל וכלל, גם אם מביאים בחשבון את מכלול הנסיבות האישיות שהוצגו על-ידי כל אחד מהם. סופו של דבר - לא מצאנו טעם מבורר להתערב בגזר-דינו של בית-המשפט המחוזי במקרה דנן, להוציא היענות לבקשתו של המערער 2, אחמד אבו חליפא לדחיית תשלום הקנס, בשל חוסר יכולתו לשלמו בעודו נתון במאסר. בהקשר זה אנו מורים כי הקנס שהוטל עליו ישולם עם שחרורו מן המאסר, בעשרה תשלומים חודשיים שווים ורצופים.

בכפוף לכך הערעור נדחה.